כשמערכת יחסים זוגית מתפרקת התא המשפחתי כולו נסדק. ברגעי שבר, רגשות עזים הופכים מהר מדי למילים. ומהמילים הדרך קצרה לפרסומים והשמצות. אני פוגש את זה שוב ושוב במשרד: בן זוג שמעלה לפייסבוק האשמות קשות נגד בת זוגו לשעבר; אם שמספרת לחברות ולשכנות “אמיתות” משפילות על אב ילדיה; בעל שמפיץ בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית טענות כוזבות על מצבה הנפשי של אשתו. לא פעם ההסלמה מגיעה גם לבית המשפט: מוגשות תביעות קשות נגד בני משפחה סבים וסבתות, אחים ואחיות לעיתים בצדק, ולעיתים כתביעות סרק שמטרתן להתיש, להציק ולהפעיל לחץ, במסווה של “תביעת דיבה”
מה שרבים מפספסים : חוק איסור לשון הרע לא מעניק “חסינות משפחתית”. העובדה שהפרסום נעשה בתוך תא המשפחה, או על רקע גירושין, לא הופכת אותו למותר. מבחינת החוק, לשון הרע היא לשון הרע, בין אם בין בני זוג ובני משפחה, ובין אם בין זרים או מול גוף תקשורתי.
עם זאת, חשוב לדייק : לא כל אמירה שנאמרה בלהט רגשי בתא משפחתי מצדיקה תביעה. יש הבדל בין ריב משפחתי מכוער לבין פרסום שיש לו משמעות משפטית. כזה שחוצה קו אדום, פוגע בשם הטוב, ולעיתים גם גורר השלכות ממשיות (הורות, עבודה, קהילה, שכנים, מוסדות).
במאמר הזה אסביר:
-
מתי התבטאויות בתוך התא המשפחתי יכולות להפוך לעילת תביעה;
-
איך מגישים תביעת לשון הרע בתוך המשפחה בצורה נכונה;
-
מה צריך כדי לבסס נזק (ומתי אפשר לקבל פיצוי גם בלי להוכיח נזק);
-
ומה הסיכויים לקבל פיצוי בפועל ומה באמת משפיע על התוצאה.
מהי לשון הרע? הגדרה משפטית :
לפי חוק לשון הרע היא "פרסום דבר שיש בו כדי לבזות אדם או להשפילו, לעשותו מטרה לשנאה, ללעג או לבוז מצד הבריות, או לפגוע בו במשרתו, בעסקו או במקצועו". ראה סעיף1 לחוק.
תביעות לשון הרע בתוך המשפחה נוטות להיות מורכבות יותר לא משום שהחוק “מקל” או שמא המחלוקת המשפטית שונה, אלא בגלל האופי האמוציונלי של הסכסוך והעובדות שמאחוריו.
בין בני זוג קיימת בדרך כלל היכרות עמוקה, ולצדדים יש גישה למידע רגיש : עניינים אישיים, נקודות תורפה וסודות, שלאנשים זרים פשוט אין דרך לדעת.
כשהקשר מתפרק או נכנס למשבר חריף, המידע הזה עלול להפוך לעיתים ל “נשק”. לא אחת, במהלך הליכי גירושין, מתרחשות גם פגיעות בפרטיות של מי מהצדדים – בין אם כדי לדלות חומר, בין אם כדי לבסס טענות במסגרת ההליך, ובין אם פשוט כדי לפגוע ולהשפיל. במציאות כזו, הגבול בין ריב משפחתי לבין פרסום שיש בו לשון הרע עלול להיטשטש – אבל כשהדברים יוצאים החוצה ופוגעים בשם הטוב, זה כבר מקבל משמעות משפטית.
הסיטואציות הנפוצות ביותר שבהן אני רואה לשון הרע במשפחה כוללות:
- במהלך הליכי גירושין – כאשר כל צד מנסה "לזכות" בהליך על חשבון השני
- בקרבות משמורת – למשל האשמות על כושר הורות לקוי
- ברשתות החברתיות – פרסום "הצד שלי בסיפור" שכולל האשמות כוזבות.
- בקבוצות וואטסאפ משפחתיות – כשקרובי משפחה נחשפים לגרסה חד-צדדית ומשמיצה
- בנוכחות הילדים ובני משפחה – דברים המכוונים להרוס את דמות ההורה השני
לשון הרע בהליכי גירושין – איפה עוברים את הגבול?
אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני מקבל היא: “האם אפשר להגיש תביעת לשון הרע בזמן שהליכי הגירושין עדיין מתנהלים?”
התשובה היא כן – אבל צריך להבין את הניואנסים.
ראשית, יש כלל בסיסי שחייבים להכיר: דברים שנאמרים במסגרת ההליך המשפטי עצמו – בתוך כתבי טענות, תצהירים, עדויות ודיונים – הם בדרך כלל מוגנים. המשמעות המעשית: גם אם נאמרים במסגרת ההליך דברים פוגעניים, ואפילו כאלה שנראים כלשון הרע, ברוב המקרים לא ניתן לתבוע בגינם משום שחלה עליהם הגנה מוחלטת (חסינות מפני תביעת לשון הרע).
מכאן נובע העיקר: השאלה האמיתית כמעט תמיד אינה “האם נאמר משהו פוגעני”, אלא איפה הוא נאמר, באיזה הקשר, והאם חרג מגבולות ההליך.
חסינות זו לא חלה על :
- פרסומים מחוץ לאולם בית המשפט – פוסטים ברשתות חברתיות, שיחות עם שכנים, התבטאויות בפני צוות בית הספר או גן הילדים, פניות לחברים משפחה וכיו״ב. ברגע שהדברים יוצאים לזירה הציבורית או החברתית ההגנות “של בית המשפט” לא חלות.
- האשמות שאין להן שום קשר להליך – למשל, האשמה שהצד השני גנב כסף ממקום העבודה שלו, כאשר זה לא רלוונטי לגירושין
- פרסום מסמכים מההליך – לקחת כתבי טענות מבית המשפט ולשתף אותם ברבים
התהליך המשפטי – איך מגישים תביעת לשון הרע בין בני זוג?
אם אתם שוקלים להגיש תביעה, זה התהליך שתצטרכו לעבור:
שלב 1: תיעוד ואיסוף ראיות
לפני שמגישים כל תביעה, צריך לאסוף ראיות מוצקות:
- צילומי מסך של פוסטים ברשתות חברתיות;
- הקלטות (בהתאם להוראות החוק);
- עדויות של אנשים ששמעו או ראו את הפרסומים;
- תיעוד של נזקים שנגרמו (פיטורים מעבודה, נתק חברתי, טיפול פסיכולוגי).
שלב 2: מכתב התראה
בדרך כלל, לפני הגשת תביעה, נשלח מכתב התראה שבו:
- מפרטים את הדברים הכוזבים ו/או המכישים שפורסמו;
- דורשים תיקון/הכחשה במקום בו הופצו הפרסומים ;
- מתראים שאם לא הנושא לא יגיע לפתרון, תוגש תביעה.
שלב 3: הגשת התביעה
יש לבחור היכן להגיש את התביעה:
- בבית משפט לענייני משפחה –
- האם זה העיתוי להגיש אות – לצד הליכים מקבילים במשפחה (יש לזכור שבד"כ בהלכי משפט יש את הכלל "סכסוך אחד שופט אחד" היינו, על פי רב, גם תביעת הדיבה והלשון הרע תתנהל בפני השופט/ת שדנים ביתר התיק).
כתב התביעה צריך לכלול:
- פירוט מדויק של הדברים שנאמרו;
- ההקשר שבו נאמרו;
- הוכחת הפרסום (להבדיל מהוכחת נזקים);
- פירוט הנזקים שנגרמו ככל ויש כאלה;
- סכום הפיצוי המבוקש.
שלב 4: ההגנה והדיון
הצד הנתבע יכול להעלות הגנות שונות:
- אמת וגם עניין ציבורי – אם הדברים שנאמרו אמיתיים וגם היה בפרסום עניין ציבורי;
- חסינות יחסית – למשל, דברים שנאמרו למטרת הגנה לגיטימית;
- תום לב – דברים שנאמרו באמונה שהם נכונים, במצבים מסוימים, שהיה נחיצות לומר אותם ואינם חורגים מרמת הסבירות בנסיבות הספציפיות.
- התנהלות התובע/ת שגרמה לפרסומים.
איך מוכיחים נזק בתביעות לשון הרע במשפחה?
בהגשת תביעת לשון הרע ודיבה היא כוללת בתוכה בד"כ :
- נזק לשם הטוב (למוניטין);
- אובדן קשרים חברתיים;
- פגיעה במעמד בקהילה;
- פגיעה בקשרים משפחתיים מורחבים;
- נזק למקצועי או עסקי;
- (כל עוד אין נזק מוחשי שניתן להוכיחו בראיות) חוק איסור לשון לוקח בחשבון את הפגיעה האינהרנטית בנפגע שכולל למשל את הפגיעה במוניטין, בקשרים החברתיים, מפחי הנפש והפגיעה הישירה בנפגע.
- עוגמת נפש
- סבל נפשי;
- פגיעה נפשית כתוצאה מפרסומי הלשון הרע.
- נזק כלכלי
- אובדן הכנסה (פיטורים או אובדן לקוחות);
- הוצאות על טיפולים נפשיים;
- הוצאות על שיקום המוניטין;
כדי להוכיח נזקים אלה, תצטרכו:
- אישורים רפואיים או פסיכולוגיים – המתעדים את הפגיעה הנפשית
- עדויות של מכרים וקרובים – שיכולים להעיד על השפעת הפרסומים
- מסמכים עסקיים – שמראים ירידה בהכנסה או אובדן לקוחות
- תקשורת דיגיטלית – שמראה את התגובות לפרסומים
כמה כסף אפשר לקבל? פיצויים בתביעות לשון הרע
השאלה שכולם שואלים היא: "כמה אפשר לקבל?"
בישראל, גובה הפיצוי בתביעות לשון הרע בין בני זוג אינו שונה עקרונית מתביעות אחרות לפי חוק איסור לשון הרע – משום שהחוק לא יוצר הבחנה בין פרסום בתוך המשפחה לבין פרסום בין זרים.
עם זאת, המציאות השיפוטית מורכבת יותר: כשמדובר בסכסוך משפחתי, בתי המשפט נוטים ללכת על קו עדין – מצד אחד לבלום תופעה של השמצות ככלי במאבק, ומצד שני לא “להצית" את הסכסוך באמצעות ניהול הליכים שמסלימים את העימות. נבחן:
- חומרת ההאשמות – האם היו מביכות במיוחד או משפילות?
- היקף הפרסום – כמה אנשים נחשפו לדברים?
- כוונת המפרסם – האם ניתן להוכיח כוונת זדון?
- המוניטין הקודם – מה היה מצבו של המתלונן לפני הפרסומים?
- תיקון ומחיקה – התנהגות הצדדים לאחר הפרסום – האם הנתבע הכיר בטעות, הסיר את הפרסום תיקן אותו, התנצל ?
- הנזק שנגרם בפועל – אופי הנזקים והשלכותיהם המדידות.
חשוב להיות ריאליסטיים : לא כל מקרה של דברים פוגעים שנאמרו בחום המערכה יזכה בפיצוי גבוה. המערכת המשפטית מחפשת מקרים שבהם יש פרסום ממשי של שקר, שגם גרם לנזק מוכח.
לשון הרע בנוכחות ילדים – שיקולים מיוחדים
אחד המצבים הקשים ביותר, הוא כאשר הורה משמיץ את ההורה השני בנוכחות הילדים. מצב כזה עשוי לפגוע בילדים וזהו שיקול שבית המשפט לענייני משפחה לוקח ברצינות רבה.
אם הורה למשל מספר לילדים שקרים על ההורה השני, מתאר אותו כמסוכן או משתף את הילדים בפרטים אינטימיים משפילים, הדבר עשוי להשפיע על סידורי משמורת (שינוי הסדרים קיימים), חובת הפיקוח (הורה עלול למצוא את עצמו עם פיקוח מוגבר) וגובה פיצויים. לעיתים מתעוררת השאלה בתביעות של ניכור הורי (לנושא זה) יש ביטוי משפטי ייעודי.
לא אחת, נסיבות אלה מתחברות גם לשאלת ניכור הורי מונח משפטי מקובל המתאר מצב שבו ילד מוסת באופן שיטתי נגד אחד מהוריו ו/או לעתים בני משפחה קרובים, עד כדי פגיעה בקשר ההורי. וגם נושא זה יש לשקול אך בכל אופן בנסיבות אלה, יש לפנות לייעוץ משפטי מסודר.
מתי כדאי להגיש תביעה ומתי לוותר?
לא כל מקרה של דברים פוגעים מצדיק תביעה משפטית. אם דובר במקרה של חילופי דברים שמעיד על דברים שנאמרו תוך חילופי עלבונות 'ובעידנא דריתחא' מוטב להימנע מתביעות אלה שכן פסיקת בתי המשפט די עקבית באירועים אלה ובד"כ באירועים אלה תוגש תביעה נגדית אז מן הראוי לשקול טוב לפני כל צעד. וראה את גישת בתי המשפט – בעניין עמ"ש (ת"א) 47311-10-13 פלוני נ' פלמונית שם נקבע כך :
"יש ממש בטענת המערערים כי כאשר עסקינן בסכסוך משפחתי, שומה על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לפסוק פיצויים בגין פרסום לשון הרע. סכסוכים מסוג כזה הם מטבע הדברים טעונים מאוד מבחינה רגשית, ועלולים לגרור ביטויים חריפים שנאמרים בסערת רגשות. גם כענין שבמדיניות, אין לעודד צדדים לסכסוך משפחתי להגיש תביעות לשון הרע בגין כל ביטוי פוגע שנאמר על ידי הצד שכנגד, שאם לא כן, בתי המשפט לעניני משפחה יוצפו בתביעות לשון הרע."
כדאי לשקול תביעה כאשר:
- הדברים שנאמרו הם שקר מוחלט
- היה פרסום רחב (ברשתות חברתיות, בקהילה)
- ניתן להוכיח שיטתיות וככל שהביטויים קשים .
- נגרם לכם נזק ממשי (פיטורים, נתק חברתי)
- הצד השני ממשיך לפרסם למרות בקשות להפסיק
- מדובר בהאשמות חמורות (פשע, אלימות, התעללות) ללא בסיס
כדאי לשקול חלופות כאשר:
- הדברים נאמרו בחום הרגע לקהל מצומצם
- הנזק לא משמעותי
- יש סיכוי לפיוס או לתיווך
- העלויות של תביעה עולות על התועלת הצפויה
- הצד השני מעוניין להסדיר את הנושא
המלצתי היא, שלא למהר להגיש תביעת דיבה על כל מילה פוגעת שנאמרת בתא המשפחתי. במיוחד אם רק בני המשפחה המצומצמת נחשפו לכך. מצד שני, אם בן משפחה/לשעבר מכפיש אתכם ללא הפסקה והדברים מגיעים גם למקום עבודתכם, לחברים וכדומה, אין מנוס מלהגיש תביעה זו.
שאלות נפוצות
1. איך בית המשפט לענייני משפחה מתייחס לתביעות כאלה?
בית המשפט מתייחס באופן שונה מעט ללשון הרע, כאשר מדובר על רקע משפחתי. הוא לוקח בחשבון, שבסביבה כזו נאמרים מדי פעם באופן טבעי דברים קשים זה על זה ולא כל מקרה כזה הוא לשון הרע מאידך בחוק כאמור לעיל אין הבדל בין השניים.
2. מהם המקרים הגרועים ביותר בהקשר זה?
מנסיוני, הגרוע ביותר הוא כאשר אחד הצדדים נוקט בגישה של "מלחמת התשה" כלפי הצד השני – מכפיש אותו בכל דרך ואפילו מגיש תלונות שווא במשטרה. במקום העבודה וללא הפסקה. אגב, במקרה של לשון הרע נזיקין בני זוג מכירים היטב האחד את השני והיבט זה מגביר את אמינות התלונה.
3. האם תמיד חייבים להוכיח נזק?
לא! יש אפשרות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, של עד 80,000 ש"ח (ועד כפול מסכום זה, אם הוכח שהדבר בוצע בזדון).
סיכום – פנו לסיוע מקצועי והגנו על שמכם הטוב
יש לבחון כל אירוע בקפידה בטרם הגשת תביעה. ולבחון האם יש פתרון חלופי שכן מדובר ביחסי משפחה. וכיש ילדים מעוברים ולטובתם יש לשקול כל תעד משפטי. לשון הרע במשפחה היא עוולה משפטית חמורה שיכולה לגרום לנזק אמיתי. החוק מעניק לכם כלים להגן על עצמכם, גם כאשר הפוגע הוא בן או בת זוג לשעבר. אם אתם מוצאים את עצמכם מותקפים ברשתות החברתיות, נושא לשמועות משמיצות, או שהאמת שלכם מעוותת בהליכי גירושין – אל תשתקו. תעדו הכל, שמרו ראיות, ופנו לייעוץ משפטי מקצועי. ייעוץ כזה, יבטיח שתתנהלו באופן חכם ועל פי החוק ויסייע לבלום את הנזק ולקבל את הפיצוי שמגיע לכם.
זקוקים לעזרה? אם גם אתם מתמודדים עם לשון הרע מצד בן או בת זוג, התקשרו עכשיו –
לייעוץ מקצועי 09-7935533 | זמינים גם בוואטסאפ
