ראשית, נתחיל בהסבר כללי. המונח 'הטרדה' מופיע בחקיקות מסוימות בין היתר ניתן למצוא את המונח בפקודת הנזיקין, בחוק העונשין, בחוק הגנת הפרטיות ובחוק למניעת הטרדה מאיימת.
במאמר זה נדון במניעת הטרדה בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: 'החוק'), שכן מדובר בחוק שמקורו וסדר דינו הוא במשפט האזרחי, כאשר נדבר על צו הגנה, הרי שמדובר בהליך המתנהל בבית משפט לענייני משפחה.
מה ההבדל בין צו הגנה לצו למניעת הטרדה מאיימת?
עסקינן בבקשות הקשורות לתא המשפחתי, ומקור נורמטיבי רלוונטי הוא חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. חוק זה, כשמו כן הוא- נועד למנוע מקרי אלימות, איום, הטרדה, זאת כדי לספק מענה דחוף למקרים אלה בתא המשפחתי.
צו למניעת הטרדה מאיימת – הליך זה נדון בהתאם לחוק הטרדה מאיימת והוא כולל בתוכו את מקרי ההטרדה, איומים, אלימות ועוד, שאינם קשורים לתא המשפחתי. הליך זה הוא פומבי לרוב. צו הגנה והטרדה מאיימת נועדו לטפל בא ותם מקרים רק ביחסים שונים, לכן יש לדעת לאיזה בית משפט להגיש את הבקשה.
מתוך ניסיון בעיסוק יום-יומי בהליכים מסוג זה, נקדים ונציין כי ההליך דנן שונה במהותו הכללית מהליך "אזרחי" רגיל, שכן בהליך למניעת הטרדה וצו הגנה, בית המשפט לא בוחן שאלות קונקרטיות ולא קובע מסמרות, שאלות חוזיות, כספיות וכיו"ב, שבדרך כלל הסכסוך בהן הלכה למעשה מוביל לפתיחת ההליך. בית המשפט דן בשאלה האם הייתה הטרדה מאיימת על האדם. ואם כן אילו הגבלות יוטלו על המטריד כדי למנוע פגיעה באדם.
איך מתקיים הדיון בבית המשפט?
בדיון זה גם בית המשפט פועל בדרך שונה, הדיון מהיר, לרבות סדר הדין והצגת הראיות. ראה ה"ט 4000-11-14: "הבירור לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת נעשה בתוך פרק זמן קצר ביותר, על יסוד בקשה ואפילו בלי תגובה לרוב, ובמתווה דיוני שניתן להגדירו כרופף בעליל יחסית לסדרי הדין האזרחיים הרגילים. הוא אינו נועד לקביעת ממצאים עובדתיים באותו מתווה קפדני שהדבר נעשה בהליכים הנפתחים בהגשת תובענה ומתבררים כסדרם. ההליך נועד לעצור הטרדות, הא ותו לא. הוא אינו מתאים אפוא להתמודד עם סכסוכים שכאלה".
על העורך דין והצדדים לדעת כיצד לנהל הליך זה לאשורו. באופן כללי נציין כי מוגשות לבתי המשפט בקשות למניעת הטרדה מאיימת במגוון רחב יחסית של סכסוכים. למשל: סכסוכי שכנים, סכסוכים על בסיס כלכלי/עסקי שעלו לכדי הטרדה, איומים כלפי אנשי ציבור בשל מעמדם ועוד – יש לשים לב שלא כל סכסוך עסקי או סכסוך אחר פתרונו יהיה בהגשת בקשה למניעת הטרדה מאיימת.
במילים אחרות, רק מקרי הטרדה שעונים על הוראות החוק. צו למניעת הטרדה מאיימת – מטרת החוק. מטרת החוק מוגדרת בסעיף 1, המורה בזו הלשון: "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". בע"פ 526/90 עו"ד שרגא בלזר נ' מדינת ישראל – בית המשפט דן בין היתר, בפירוש למונח 'הטרדה' מבלי לקבוע רשימה סגורה וממצה: "הטרדה כוללת, לצורך ענייננו, כל פנייה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי לטרדו ממנוחתו או מעיסוק באותם עניינים שהוא בוחר לו מרצונו.
הדבר כולל, בין היתר, פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו, צלצולי סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם, עריכת משמרות, פניות אליו כדי שישוב ויבחן טענותיו והאשמותיו, בייחוד בלוויית איום מוסווה ששמו או משרתו ייפגעו, לרבות הזמנתו למקום שלא ביוזמתו בקשר לעדותו ודברים כיוצא באלה, שיש בהם כדי להעסיק אדם בעניינים, שאינם אלא, כלשון העם, בלבול מוח גרידא".
ההליך המשפטי בצו הגנה והטרדה מאיימת
מבקש הצו יוגדר כ'מבקש' והאדם שמבוקש נגדו הצו יוגדר כ'משיב'. על המבקש להגיש בקשה מסודרת ומנומקת, שמגובה בראיות לדבר ההטרדה לה הוא טוען. על פי רוב, הדיון בבקשה ידון עוד באותו יום הגשת הבקשה. דיון זה (הדיון הראשון בבקשה) יתנהל על פי רוב, במעמד צד אחד (במעמד מבקש הצו) ועל בית משפט להשתכנע לכאורה שהבקשה מגלה הטרדה מאיימת – שאם לא כן, בית משפט ידחה את הבקשה על הסף.
ככל ויש די ראיות, בית המשפט יקבל את הבקשה לצו במעמד צד אחד. משניתן הצו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו. אילו תנאים משפטיים ניתן לקבוע בצו מניעת הטרדה מאיימת: סעיף 5 לחוק, מורה בין היתר: להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום; לאיים על הנפגע; לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת; ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר; להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר אשר הנפגע נוהג להימצא בו בקביעות; לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.
האם מומלץ לפנות בהליך מניעת הטרדה מאיימת ובצו הגנה?
ככל ואתם חשים איום לשלוות חייכם, לפרטיותכם, לחירותכם או לגופכם – אל תהססו ופנו לקבלת שירותי עורך דין צו הרחקה כדי למנוע מצב זה. צו למניעת הטרדה מאיימת נועד להבטיח שמירה על שלומו ובטחונו של האדם ורכשו. הצו יכול להבטיח ככל הניתן שהאדם יפסיק את איומיו והטרדותיו – מהרגע שבית המשפט קיבל את הצו למניעת הטרדה מאיימת, והאדם שהוצא נגדו צו מפר את הוראותיו, רשאי שוטר לעוצרו בהתאם לדין.
לכמה זמן תקף הצו למניעת הטרדה מאיימת?
תוקף של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים – בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה. ובנסיבות מיוחדות שיפורטו, בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים. הגשת בקשת סרק למניעת הטרדה מאיימת וצו הגנה: שימו לב, ככל ויעלה בפני בית המשפט כי בקשתכם לצו למניעת הטרדה מאיימת הינה בקשת סרק קנטרנית, רשאי בית המשפט לקבוע ביטול צו הרחקה או ביטול צו הגנה, וכן לפסוק נגדכם פיצוי לטובת המדינה ולטובת הצד הנפגע "בשיעור שימצא לנכון" (שימו לב) ו/או פיצוי 'נאות' לאדם שנפגע מהבקשה.
לכן אנו ממליצים לפנות לעורך דין אשר מתמחה בתחומים אלה, שבטרם בקשת הצו יבחן שאכן מדובר באירוע שמצריך בקשה. וזה בשים לב למסגרת דחיפות נסיבות המקרה. צו הרחקה נגד הורה – צו הרחקה נגד אח ובן זוג: ניתן להוציא צו הגנה והרחקה נגד בן משפחה. ככל ואתם חשים מאוימים, מוטרדים, וחשים סכנה, פנו למשרדנו לקבל ייעוץ שוטף בתחום. הצו נועד על מנת למנוע מקרים כאלה.
משרד עורכי דין גיא חי – השקט הנפשי שלכם מתחיל כאן
משרד עורכי דין גיא חי הוקם מתוך חזון ברור: להעניק ללקוחותינו מעטפת משפטית מקצועית, אמינה ואישית, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים וחדשנות. אנו מבינים את המשמעות העמוקה של פנייה לשירותים משפטיים, ולכן אנו מתחייבים לליווי צמוד ולשקיפות מלאה לאורך כל התהליך.
אנו מאמינים כי ייצוג משפטי הוא שליחות, ופועלים בנחישות להשגת התוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותינו. צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת הם כלים משפטיים חיוניים להגנה על שלומכם וביטחונכם, ואנו כאן כדי לסייע לכם למצות את זכויותיכם.
אם אתם חשים מאוימים או מוטרדים, אל תהססו לפנות אלינו. אנו נלווה אתכם במקצועיות ובמסירות, ונסייע לכם להשיג את השקט הנפשי המגיע לכם. צרו עמנו קשר עוד היום בטלפון 09-7935533 או בדוא"ל Guy@Hai-Law.co.il ונשמח לסייע לכם.
