לשון הרע והוצאת דיבה

לשון הרע – בעבודה, באינטרנט ובכלל – מה ניתן לעשות?

לשון הרע במקום העבודה, ברשת או בכל מסגרת אחרת עשויה לאפשר הגשת תביעה, אם פורסם על אדם דבר שעלול להשפילו או לבזותו. בכדי להעריך אם פרסום מסוים מצדיק הליך משפטי כזה, חשוב להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בכך.

בעידן הדיגיטלי, כל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו קורבן לפרסום פוגעני ברשתות החברתיות, בקבוצות וואטסאפ או במקום העבודה או כנתבע בהליך כזה.

מילה שנאמרת בחיפזון, פוסט זועם או תגובה עוינת יכולים להפוך למשבר אמיתי שפוגע במוניטין, בפרנסה ובנפש. כנגד מצבים כאלה, מוגדרות בחוק הישראלי הגנות בתביעות לשון הרע ודיבה בחוק איסור לשון הרע. מאמר זה מרחיב על כך ומסביר מתי אפשר ורצוי לתבוע, מה נדרש לשם הוכחה, כיצד התהליך המשפטי מתנהל ועוד מידע חשוב, שימושי ומעניין.

הגדרת לשון הרע

החוק מגדיר "לשון הרע" כפרסום שעלול לגרום פגיעה במוניטין המקצועי ובמקור הפרנסה או פגיעה בכבודו של אדם ובמעמדו החברתי או עשיית האדם מטרה לשנאה, לבוז או לעג וכן ביזוי אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.

אין חובה שפרסום כזה יהיה שקרי בכדי להיחשב כלשון הרע. גם פרסום של עובדות נכונות עלול להוות לשון הרע אם הוא לא עומד בתנאים הקבועים בדין, ובראשם ההגנה של "אמת בפרסום" או "זכות הציבור לדעת".

אלה כמה דוגמאות קונקרטיות לכך: פוסט בפייסבוק המאשים מישהו בהונאה, תגובה באתר חדשות המתארת עורך דין כ"רמאי" או אפילו ייחוס התנהגות בלתי הולמת לקולגה תוך כדי שיחה במקום העבודה.

ההבדל בין לשון הרע להוצאת דיבה

"לשון הרע" הוא המונח המשפטי הקבוע בחוק, בעוד ש"הוצאת דיבה" משמש בשפת היום יום לתיאור פרסום לשון הרע.

מתי ניתן להגיש תביעת דיבה? התנאים המצטברים

פרסום הדברים

התנאי הראשון הוא שהדברים אכן פורסמו. "פרסום" במובן המשפטי פירושו שהדברים הגיעו לצד שלישי מעבר לנפגע ולא משנה אם מדובר באדם אחד או באלף – פרסום הוא פרסום. כך למשל, הודעה בקבוצת וואטסאפ של 5 אנשים, מכתב שנשלח למעסיק או אפילו שיחה טלפונית בנוכחות אדם נוסף – כולם עשויים להיחשב פרסום לשון הרע.

הדברים מתייחסים למתלונן

התנאי השני הוא שניתן לזהות את הנפגע מהדברים שפורסמו. הזיהוי יכול להיות ישיר (שימוש בשם מלא) או עקיף (שימוש בכינוי, תיאור המאפשר זיהוי או רמז ברור).

למשל, פוסט שכותב "עורך הדין שמייצג את החברה X הוא נוכל" – גם אם לא מוזכר השם, ניתן לזהות בקלות מיהו עורך הדין המדובר. במקרים כאלה, בית המשפט בוחן האם "האדם הסביר" שמכיר את הנפגע יכול לזהות אותו מהתיאור.

הדברים אכן פוגעים

התנאי השלישי הוא שהדברים אכן פוגעניים במידה משמעותית.
דוגמאות לפרסומים שנחשבו פוגעניים בפסיקה – האשמה בביצוע עבירה פלילית, ייחוס התנהגות מינית בלתי הולמת, טענות על חוסר מקצועיות חמור או האשמות בהונאה ורמאות.

בהוצאת דיבה כפרסום שקר משפיל, החוק מניח שנגרם נזק. לכן אין צורך להוכיח פגיעה כלכלית, ירידה בהכנסות או נזק נפשי. בית המשפט יפסוק פיצוי על סמך חומרת הפרסום בלבד.

לשון הרע בעבודה – מצבים נפוצים ואתגרים ייחודיים

מקום עבודה הוא בין הזירות השכיחות ביותר לפרסומים פוגעניים. הסיבה פשוטה – קונפליקטים בין עובדים, יחסי כוח, תחרות על משרות וקידום, והרבה רגשות. מצבים אופייניים מסוג זה הם למשל

• שמועות על עובד – כשעובד מפיץ שמועות על עמית לעבודה, כמו טענות על גניבה, התנהגות בלתי הולמת או חוסר מקצועיות. פרסומים כאלה יכולים להרוס קריירה.
• מכתב התפטרות פוגעני – יש מקרים בהם עובד כותב מכתב התפטרות המייחס למעסיק התנהלות בעייתית, ומפיץ אותו בארגון או לגורמים חיצוניים.
• המלצה שלילית למעסיק פוטנציאלי – כשמעסיק לשעבר מספר לגורם מגייס דברים שליליים על עובד לשעבר, הדבר עלול להוות לשון הרע.

האתגרים המיוחדים של תביעות לשון הרע בעבודה

• הצורך להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה בזמן התביעה – יוצר אי-נוחות וחשש מפני "נקמה" ארגונית. לכן, חשוב לתכנן את המהלך המשפטי בזהירות.
• הוכחת הפרסום – עשויה להיות מורכבת יותר כשמדובר בשיחות פנימיות או פגישות סגורות. כאן חשוב לאסוף עדויות – הקלטות (במידה וחוקיות), עדים, מיילים, או הודעות.
• הצורך לשקול את ההגנות האפשריות – כמו "חובת דיווח" או "אינטרס לגיטימי".

לשון הרע באינטרנט – התחום המתפתח

האינטרנט הפך לשדה המרכזי של תביעות לשון הרע במאה ה-21. הסיבות לכך ברורות והן כוללות את קלות הפרסום, תחושת האנונימיות והגעת הדברים במהירות להיקף נרחב של אנשים.

סוגי הפרסומים הפוגעניים הנפוצים ברשת

• פוסטים ברשתות חברתיות – פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק ולינקדאין הפכו לזירות חמות. פוסט אחד ויראלי, עלול לגרום נזק עצום למוניטין.
• תגובות באתרי חדשות ופורומים – טוקבקים ותגובות באתרים שונים, מכילים לעיתים האשמות חמורות. חשוב לדעת בהקשר זה, שבעל האתר עשוי לשאת באחריות יחד עם הכותב (בכפוף לנסיבות ולכללים המשפטיים החלים על אחריות של גורם שמאפשר או מפרסם תוכן של אחר).
• קבוצות וואטסאפ וטלגרם – גם פרסום בקבוצה סגורה נחשב כפרסום שרלוונטי לנושא לשון הרע. אם כי מספר הנמענים, זהותם, אופי הקבוצה ונסיבות הפרסום עשויים להשפיע על שאלת האחריות ועל ההגנות האפשריות.
• אתרי תלונות צרכנים – תלונות שקריות או מוגזמות באתרים שונים או בפורומים מקצועיים, שעלולות להוות הוצאת דיבה.

מה עושים כשנתקלים בפרסום פוגעני באינטרנט?

1. תיעוד מיידי – עשו בהקדם צילום מסך, שמרו את הקישור ורשמו את התאריך והשעה (מאחר שהדברים עלולים להימחק).
2. דרישת מחיקה – לעיתים, פנייה משפטית למפרסם ולבעל הפלטפורמה מובילה למחיקה מהירה של הפרסום, ללא צורך בתביעה.
3. שקילת תביעה – לא כל פרסום פוגעני מצדיק תביעה. בכדי להחליט על כך, חשוב לשקול בין השאר את הנזק בפועל, את סיכויי ההצלחה, ואת העלויות.

תביעת לשון הרע בסדר דין מהיר

החוק מאפשר להגיש תביעות לשון הרע עד סכום של 75,000 ₪ במסגרת סדר דין מהיר. זהו מסלול מקוצר שנועד בדרך כלל להפחית עלויות ולזרז הליכים.

יתרונות המסלול המהיר

• זמן קצר יותר – במקום שנים, ההליך יכול להסתיים בתוך חודשים.
• עלויות נמוכות יותר – פחות ישיבות, פחות כתבי טענות, פחות הוצאות.
• גמישות – בית המשפט יכול לקבוע הליכים פשוטים יותר המותאמים למקרה.

לסיכום – זכותכם להגן על שמכם הטוב

לשון הרע ופגיעה בשם הטוב הן עוולות חמורות שהחוק הישראלי מתייחס אליהן ברצינות. בין אם מדובר בפרסום ברשתות החברתיות, במקום העבודה או בכל פלטפורמה אחרת – שמכם הטוב ראוי להגנה משפטית. חשוב לזכור שלא כל פרסום פוגעני מצדיק תביעה משפטית. לפעמים, מכתב התראה או בקשת מחיקה יכולים להספיק. אך כשמדובר בפגיעה משמעותית שיש בה נזק אמיתי למוניטין, לפרנסה או לנפש – הכלים המשפטיים קיימים ובסיוע עו"ד, הם לרוב יספקו מענה מצוין.

שאלות ותשובות