ייעוץ לפני חקירה במשטרה

ככלל, ההליך הפלילי מתחיל כאשר אדם מוזמן כחשוד לחקירה במשטרה

ייעוץ לפני חקירה במשטרה:  

הליך פלילי כנגד חשוד/ים, מתחיל דרכו, על ידי הגשת תלונה לראשות החוקרת הרלוונטית וזו חייבת לפתוח בחקירה בהתאם לתנאים מסוימים בחוק. לפי סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב 1982, כל אדם ראשי להגיש תלונה על עבירה שבוצעה, או כאשר מתקבל מידע מודיעיני על ביצוע העבירה. 

להתכתבות ישירה עם עו"ד גיא חי, הקליקו כאן.

אתה זקוק לייעוץ לפני חקירה במשטרה? איך תתבצע חקירה באזהרה:

על פי רב, החקירות מנוהלות ע"י משטרת ישראל, אך יש גם גופיי חקירה נוספים שלהם הסמכות לנהל את החקירה כדוגמת, הרשות להגבלים עסקיים, הרשות לניירות ערך, רשות המיסים ועוד (בהתאם לסוג וסיווג העבירה).כאשר חשוד מגיע להיחקר על מעורבותו בביצוע עבירה מסוימת, הוא מצוי מטבע הדברים בפער כוחות ונחיתות מסוימת אל מול גופי החקירה. החוקרים יקבעו את כללי החקירה, החל מהפרטים הקטנים ביותר: מתי תתאפשר שיחה טלפונית לאדם קרוב, כמה זמן תיערך החקירה, מתי תעשן/י סיגריה, ואף מותר לחוקר לשקר לך, ועוד.

כשאדם מגיע כחשוד לתחנת המשטרה להיחקר במשטרה חובה על החוקר לומר לו, לחשוד, שהוא נחקר באזהרה, ובגין איזה עבירה בדיוק ושיש לו זכות להתייעץ עם עורך דין פלילי. אנו סבורים שאדם אשר נחקר במשטרה הוא מצוי בלחץ רב, ולכן עליו להיות מוכן לחקירה ואנו ממליצים שהוא יתייעץ עם עורן דין לפני החקירה. 

השלבים בהליך הפלילי:

1. בשלב הראשון – וחשוב שנדע אותו. תיק פלילי נפתח בחקירה במשטרה, ולא בהגשת כתב אישום. אפשר לומר שהחקירה במשטרה היא הבסיס של ההליך הפלילי. במסגרת החקירה, העבודה של הרשות החוקרת היא לאסוף ראיות שיסייעו לחקר האמת בעבירה שבגינה נחקר החשוד.
2. בשלב השני – כשהחקירה מסתיימת, הגוף שביצע את החקירה מעביר את התיק הפלילי (הראיות שנאספו במסגרת החקירה) לגוף התובע הרלוונטי. ראיות יכולות להיות בין היתר: חפצים, מסמכים עדויות, פעולות חקירה מסוימות וכיוצא באלה.    
3. בשלב השלישי – הגוף התובע בוחן את התיק הפלילי, ועל סמך הראיות שנאספו במהלך החקירה או שיאספו בהמשך במסגרת השלמת חקירה, יחליט אם יוגש כתב אישום נגד האדם אם לאו.
4. מעת הגשת כתב האישום נפתח ההליך הפלילי ואדם יוגדר כנאשם

למה מומלץ לקבל ייעוץ לפני חקירה במשטרה ?

איך תתנהל חקירה במשטרה?

תא החקירה הוא חדר קטן, אפלולי וזר לנחקר ומנגד הוא "המגרש הביתי" של החוקרים, הם מיומנים ומקצועיים ויש כאלה אמנים בתחומם, הם פועלים במגוון שיטות חקירה(תשאול שאולות ורישום, עימות חקרתי, מסדרי זיהוי, השמת מדובב, כאלה וכיוצא באלה) במרבית המקרים, החקירה הראשונה תזכה למעין "מעמד על" בהליך החקירתי כמו גם בהליך המשפטי, והיא תנחה את החוקר אם להמשיך לחקור את החשוד או אם לסגור את התיק.

זכויות חשוד בחקירה: 

המשפט הישראלי מעניק לחשודים בחקירה מארג זכויות שזכו למעמד חוקתי, כמו למשל הזכות מפני הפללה עצמית, זכות השתיקה, זכות היוועצות בעורך דין ועוד. 

בפשט, מדובר בזכויות שמובנות לכל אדם במובן הבסיסי של המילה, אך לא כך הדבר ובמיוחד בשעת חקירה. לעיתים חוקרים מזהים נחקר בעל דפוסי אופי "חלשים", והם ידחקהו לפני והכל כדי לחלץ ממנו הודאה או כל מידע שישלים להם את התמונה הראייתית. כשחשוד מלווה בעורך דין כבר בשלבי החקירה המוקדים והוא קיבל ייעוץ לפני החקירה במשטרה או במהלכה – עורך הדין הפלילי ידע לכוונו ויגבש עבורו קו הגנה.

מה קורה לאחר סיום החקירה במשטרה?

בסיום החקירה התיק שנאסף כנגדך מועבר לגוף התובע(פרקליטות או לתובע המשטרתי) ואלה יחליטו בהתאם לראיות שנאספו או שיאספו בהמשך, אם להגיש כתב אישום אם לאו. 

משהוגש כתב אישום "כללי המשחק" משתנים, ובאופן מידי תוגדר/י כ-"נאשם/ת" על כל המשתמע מכך, סטטוס הגורר עמו השלכות על היבטים אישיים ומשפחתיים, כמו: עול כלכלי, עול נפשי, תדמית חיצונית ובאוכלוסיות מסוימות אף לנידוי חברתי וכו'. לא מוגזם לומר שהחיים משתנים מקצה לקצה. (וזה למרות שטרם הוכחה האשמה בבית המשפט) 

לכן, אם את/ה הוזמנת לחקירה – פנה/י לעו"ד וללא היסוס. היוועצות בעו"ד בשלבי החקירה המוקדמים יקבעו את גורלו של ההליך הפלילי כנגדך.