האם שיתוף פוסט יכול להוות לשון הרע?

פרסום פוגעני ברשתות החברתיות

פרסום מידע פוגעני על אדם אחר ברשת החברתית יכול לפגוע בשמו הטוב, בפרנסתו ומעמדו החברתי. הביטוי המתייחס למעשים אלו נקרא הוצאת דיבה או הוצאת לשון הרע.

מה קובע החוק בישראל

חוק לשון הרע בישראל מגדיר כל פרסום שיש בו כדי להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו, לפגוע במשרתו, בין אם עסקינן במשרה ציבורית או משרה אחרת, בעסקיו, במשלח ידו או במקצועו, ולחילופין – לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. למעשה, כמות התביעות בגין לשון הרע והוצאת דיבה באינטרנט הולכת וגדלה. להערכתנו, מרבית התביעות המוגשות כיום עוסקות בפרסומי לשון הרע ברשת, שכן האינטרנט הפך לזירה המרכזית לעימותים ולסכסוכים, לרכילויות, לחדשות, עדכונים ועוד. שכן מדובר בתופעה של "היד קלה על המקלדת".

שיתפת פוסט בפייסבוק והגישו נגדך תביעת לשון הרע?

האם שיתוף פוסט בפייסבוק (SHARE) או "לייק" (LIKE) יכול להקים נגדכם עילה בגין לשון הרע בפייסבוק?

ראשית, על מנת להסביר נושא זה לעומק, נחזור להתחלה ונבין מהי אפוא לשון הרע.

לאחר מכן נדון ביסוד ה"פרסום" אשר מופיע בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1964.

נבין מדוע שיתוף פוסט יכול להוות עילת תביעה כנגד משתף הפוסט, גם אם הוא בעצמו לא זה אשר כתב ו/או פרסם את הדברים. בנוסף, נבין את ההבדל בין שיתוף (SHARE) של פוסט מכפיש לבין ביצוע "לייק" לפוסט כזה. נצא לדרך.

תביעות לשון הרע בפייסבוק – מה זה לשון הרע והוצאת דיבה?

במאמרים מגוונים אחרים באתר דנו בהרחבה בשאלה מהי לשון הרע והוצאת דיבה. לא אחת הסברנו מהו 'רכיב הפרסום' (תנאי יסוד) בתביעות לשון הרע שעליו להתגבש על מנת שלתובע אשר נפגע מפרסום תהא עילת תביעה.

עוד הסברנו מהם הכללים והעקרונות המנחים את בית המשפט בעילה זו, ועל חומרת הפרסומים השונים. תביעת לשון הרע יכולה להתגבש אם הפרסום הופץ בפייסבוק, בטיק-טוק, באינסטגרם או בכל פלטפורמה אשר ניתן להיחשף לפרסום שלה, למשל 'בגוגל ביזנס' (גוגל עסקי), בקבוצות WhatsApp שונות, ואף אם הדברים נאמרים בע"פ.

ראה דוגמא למאמרים שפרסמנו בעבר – ונוספים.

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מונה רשימה די רחבה של מעשים והתנהגויות שיהוו לשון הרע.

כך למשל, במידה ואדם מפרסם מידע שעלול להשפיל אדם אחר הוא למעשה עושה שימוש של בריונות ברשת על מנת להשיג את מבוקשו – להפוך אותו למטרת שנאה או לגרום לו לבוז וללעג. כלומר אדם מפרסם מידע אשר יכול לבזות אדם אחר בשל מעשים והתנהגויות, גזעו, מוצאו ,דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית ומוגבלותו.

המפרסם מידע זה על אדם אחר עלול להיות חשוף לתביעת לשון הרע, אך כאמור לא די בפרסום של דברים מכפישים כשלעצמם, אלא שיש לעמוד בתנאים נוספים. אנו רואים כי המחוקק נותן ערך עליון לשמו הטוב של האדם, ולמעשה חזקה כי יש לאדם שם טוב. שמו הטוב של האדם מבטא ערך של כבוד וערכי יסוד נוספים, ולכן לחוק יש פרשנות רחבה ביחס לשאלה מה היא אותה לשון הרע.

מהו בעצם פרסום של לשון הרע?

המחוקק יוצא מתוך נקודת הנחה כי לא די בדברים מכפישים, אלא שתהא להם תפוצה כדי שהפרסום יתגבש לכדי תביעה. אם רק הנפגע נחשף לדברי שיימינג ברשת, הרי שהוא לא יכול לתבוע על לשון הרע היות והמסרים לא הגיעו לאדם זולתו.

בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות אנו נוכחים להבחין כי ישנו יחס לפרסומים וחומרתם שנעשו  באמצעים הטכנולוגים, היות ועל פי רוב מדובר בפרסומים 'ויראלים', וככל שמדובר בפרסום שהינו יותר ויראלי (כמו ברשתות החברתיות, פייסבוק, טיק-טוק ועוד) הרי שהפרסום יוגדר כחמור יותר בשל תפוצתו ההמונית והנצחת דברי הבלע החמורים (שיימינג ברשתות החברתיות) בפני קבוצה גדולה. מכאן אנו יכולים להסיק מדוע פעולת שיתוף של פוסט מכפיש יכולה להקים עילת תביעה.

מה סכום הפיצויים אותו ניתן לקבל בתביעת הוצאת דיבה ברשתות החברתיות?

בישראל, חוק איסור לשון הרע קובע כי ניתן לתבוע פיצויים בסך 80,000 ₪ (סכום משתנה בהתאם למדד) על הוצאת דיבה ללא הוכחת נזק. אולם, גובה הפיצויים המדויק שניתן לקבל בתביעה על הוצאת דיבה ברשתות החברתיות נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות העניין.

עילה לתביעת לשון הרע

הוצאת דיבה ושיתוף של פוסט בפייסבוק יכול להוות עילת לתביעת לשון הרע:

כפי שהסברנו, כאשר מדובר בפוסט מכפיש, למשל פוסט שפורסם בפייסבוק, ואף כי המשתף אינו קשור במישרין לנושא והוא רק ביצע שיתוף לפוסט, הרי בפעולה זו הוא גורם להפוך את הפוסט המכפיש לנפוץ יותר ומנציח אותו בקרב קבוצה רחבה יותר, כלומר הלכה למעשה הוא גורם לנזק גדול יותר לנפגע, ומשכך הוא חשוף לעילת תביעה.

עניין זה נדון בהליך בבית משפט העליון רע"א 1239/419 אותה אתם יכולים לקרוא גם כאן. מדובר בפסק דין מקיף בסוגייה של "שיתוף" פוסט או "לייק" על פוסט, אנו ממליצים לקרוא פסק דין זה.

בהליך זה נקבע בין היתר כך: "אף אני סבורה כי יש לראות בפעולת השיתוף כ"פרסום" הבא בגדרי חוק איסור לשון הרע, ואשר עשוי להקים עילת תביעה נגד משתמש המשתף תוכן עוולתי. אכן, פעולת השיתוף נועדה, הלכה למעשה, לפרסם את התוכן המשותף לקהלים חדשים ושונים, מעבר לחבריו ולעוקביו של הכותב המקורי.

יתרה מכך, לעתים השיתוף הוא זה אשר מעניק פרסום של ממש לתוכן המקורי – למשל באמצעות שיתופו על-ידי גורם מוכר או בעיתוי ייחודי.

זאת ועוד, אלמלא האפשרות לשתף מידע ברשתות החברתיות, ובשל ריבוי המשתמשים והתוכן שבהן, עשוי פוסט עוולתי כזה או אחר "להיבלע" בתוך "ים המידע" ולקבל מידה מועטה של תשומת לב ציבורית. במצב דברים מעין זה, שיתופו של פוסט כאמור ידגיש אותו לעיני משתמשים רבים ברשת החברתית, ולעיתים אף יעניק לו גושפנקא ייחודית של אמינות וחשיבות"

שיתוף מול לייק – ההבדל המשפטי

קביעות ברורות אלה ממחישות מדוע שיתוף של פוסט יהווה לשון הרע. כאמור, אם מדובר בפוסט מכפיש, לא כל פוסט הוא כשלעצמו לשון הרע.

הפסיקה רואה הבדל בין "לייק" על פוסט מכפיש לבין פעולת השיתוף. שכן עשיית לייק מעידה על אהדה או תמיכה בתוכן הכתוב, אך היא לא מרחיבה אותו לקהלים נוספים כמו פעולת השיתוף.

נציין כי תלונה במשטרה לא תקים באותו רגע תביעת לשון הרע על פרסום ברשת החברתית. על התובע להוכיח שמדובר בתלונה שקרית שנועדה לסבך אותו ולכן שמו הטוב נפגע.

תביעות לשון הרע בפייסבוק – אחריות המשתמשים

בעידן שבו כל משתמש הוא “מפרסם פוטנציאלי”, האחריות על תוכן שאנחנו משתפים או כותבים עצומה. תביעת דיבה בפייסבוק יכולה להיות מוגשת גם על תגובה אחת שפורסמה בקבוצה פתוחה. בתי המשפט רואים ברשתות החברתיות כלי תקשורת לכל דבר, ולכן הוצאת לשון הרע בפייסבוק נבחנת לפי אותם עקרונות שהרי מדובר בפורם רחב מאד.

לשון הרע בקבוצת וואטסאפ – לא רק פייסבוק

גם בקבוצות פרטיות בוואטסאפ עלולה להיווצר עילת תביעה. לשון הרע בקבוצת וואטסאפ מתרחשת כשהודעות פוגעניות נשלחות למספר משתתפים – מספיק שאדם אחד נוסף זולת הנפגע נחשף לפרסום הלשון הרע זה די כדי שיוגדר  “פרסום” לפי החוק. בתי המשפט רואים בחומרה הודעות משפילות גם אם הן נכתבו “בצחוק”.

פסקי דין לשון הרע בפייסבוק – מגמה ברורה

בתי המשפט בישראל פסקו בשנים האחרונות עשרות מקרים הנוגעים להוצאת דיבה בפייסבוק, עם קנסות שנעו בין אלפי לעשרות אלפי שקלים. הדגש הוא על כוונת הפרסום, תפוצתו, והאם נעשה מאמץ להסיר או להתנצל. פסיקות אלו מלמדות שגם פעולה פשוטה כמו שיתוף יכולה להיחשב “פרסום מחדש” לכל דבר.

שיימינג בפייסבוק תביעה – מתי נכון לפעול

שיימינג בפייסבוק עשוי להיראות כמו “ביקורת לגיטימית”, אך כשהוא כולל עובדות שקריות, השמצות או קריאות להחרמה, מדובר בעילה ברורה לתביעה בגין השמצה בפייסבוק. מומלץ לפנות לעורך דין לפני נקיטת צעד, כדי לבדוק אם יש הצדקה לתביעה או שעדיף לפעול להסרת הפרסום בלבד. לפרטים נוספים עברו לעמוד איך לבחור עורך דין לשון הרע.

חשיבות הייעוץ המשפטי בעידן הרשתות

עו"ד המתמחה בתביעות לשון הרע ברשתות החברתיות יודע לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. במקרים רבים, מכתב התראה משפטי נכון ומדויק יוביל להסרת הפוסט ולפיצוי – מבלי להגיע לבית משפט. טיפול מהיר, שמירה על ראיות והבנת החוק הם המפתח.

שאלות ותשובות