תביעת לשון הרע?
לעיתים, גם פרסום של לשון הרע שנועד לבזות, נעשה בזדון, ו/או בחוסר תום לב, יכול להיות מוגן.
במאמרים באתר פרטנו אודות עילת לשון הרע, מהי תביעת לשון הרע, ואם לשיטתנו, תתקבל בבתי במשפט, לאור החקיקה והפסיקה הרווחת.
עמדנו על מאפיינה "הסגוליים" של עילת עילת תביעה זו (תביעת לשון הרע) הצגנו את המקור הנורמטיבי (החוקי) של תביעה זו, פרטנו את יסוד "הפרסום" : בתביעות לשון הרע, ככל והתובע לא מצליח להוכיח את יסודות הפרסום, לא תעמוד לזכותו עילת לשון הרע(למשל אם המילים נאמרו לתובע באופן אישי).
נדגיש, גם אם המילים לכאורה מהוויה תביעת לשון הרע והתובע לא יעמוד בנטליו ותביעתו תדחה על הסף.
מכאן נמליץ, לפנות לעורך דין ללשון הרע ודיבה, שמתמחה בתיקים אלה.
עוד ביארנו, שבתי המשפט בוחנים את תביעת הלשון הרע(ודיבה) על פי "האדם האובייקטיבי" ולא(וזה קריטי) בהתאם לראות עניו ותחושותיו של הנפגע בגין הלשון הרע שהופנתה נגדו.
עמדנו על כך, שבתי המשפט (היושב בדין) בשלב הראשון בוחנים את המילים שנאמרו. לצורך כך מעניקים פרשנות למילים המהווים לשון הרע, בוחנים את הנורמות החברתיות המקובלות, הערכים המוגנים וכיו"ב. ככל ובתי המשפט קובעים שהמילים שנאמרו מהווים לשון הרע (שאלת האחריות) הרי שבשלב השני, בוחנים את הפיצוי, ואם יש הגנות לזכות המפרסם בתביעת הלשון הרע(והדיבה).
במאמר זה, כדי להמחיש את הסוגיה ביתר שאת, נצא מתוך נקודות הנחה, שהפרסום בתביעת הלשון הרע היווה – לשון הרע כהגדרתו – הדיון יהיה ממוקד בשאלה ההגנות בתביעות לשון הרע ודיבה.
