צו למניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מאיימת – הסבר כללי: 

המונח 'הטרדה' מופיע בחיקוקים מסוימים ובין היתר ניתן למצוא את המנוח בפקודת הנזיקין, בחוק העונשין, בחוק הגנת הפרטיות ובחוק למניעת הטרדה מאיימת. 

במאמר זה נדון במניעת הטרדה בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: 'החוק').

למשרדנו ניסיון בהופעה וייצוג בהלכים אלה. הגשת צו למניעת הטרדה מאיימת וביטול צו שכזה. 

מניסיוננו, יש שפותחים הליכים אלה מטעמים "טקטיים" על מנת שההליך דנן ישמש להליכים משפטיים ומעין משפטיים ו/או פליליים שעתידים לבוא, מאותו צד שיזם את הגשת הבקשה, ויש גם בקשות סרק. ולכן נדרש ייצוג בידי עו"ד שמכיר את ההליך.    

באופן כללי נציין שמוגשות לבתי המשפט בקשות למניעת הטרדה מאיימת באופן יחסית רחב של סכסוכים, כמו סכסוכי שכנים, סכסוכים על בסיס כלכלי/עסקי שעלו לכדי הטרדה, איומים כלפי אנשי ציבור בשל מעמדם ועוד – יש לשים לב שלא כל סכסוך עסקי או סכסוך אחר פתרונו יהיה בהגשת בקשה למניעת הטרדה מאיימת. במילים אחרות רק מקריי הטרדה שעונים על הוראות החוק.

צו למניעת הטרדה מאיימת – מטרת החוק.  

מטרת החוק מוגדרת בסעיף 1, המורה בזו הלשון: "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו"

ב- ע"פ 526/90 עו"ד שרגא בלזר נ' מדינת ישראל – בית המשפט דן בין היתר, בפירוש למונח 'הטרדה' מבלי לקבוע רשימה סגורה וממצה:

"הטרדה כוללת, לצורך ענייננו, כל פנייה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי לטרדו ממנוחתו או מעיסוק באותם עניינים שהוא בוחר לו מרצונו. הדבר כולל, בין היתר, פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו, צלצולי סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם, עריכת משמרות, פניות אליו כדי שישוב ויבחן טענותיו והאשמותיו, בייחוד בלוויית איום מוסווה ששמו או משרתו ייפגעו, לרבות הזמנתו למקום שלא ביוזמתו בקשר לעדותו ודברים כיוצא באלה, שיש בהם כדי להעסיק אדם בעניינים, שאינם אלא, כלשון העם, בלבול מוח גרידא"   

איך מתנהל ההליך של צו למניעת הטרדה מאיימת? 

מבקש הצו יוגדר כ – 'מבקש' והאדם שמבוקש נגדו הצו יוגדר כ – 'משיב'. על המבקש להגיש בקשה מסודרת ומנומקת, שמגובה בראיות לדבר ההטרדה לה הוא טוען. על פי רב, הדיון בבקשה ידון עוד באותו יום הגשת הבקשה. 

דיון זה(הדיון הראשון בבקשה) יתנהל על פי רב, במעמד צד אחד(במעמד מבקש הצו) ועל בית משפט להשתכנע לכאורה שהבקשה מגלה הטרדה מאיימת – שאם לא כן, בית משפט ידחה את הבקשה על הסף. ככול ויש די ראיות בית המשפט בית המשפט יקבל את הבקשה לצו במעמד צד אחד. משניתן הצו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו. 

אילו הוראות בית המשפט ראשי לתת בצו למניעת הטרדה מאיימת:   

סעיף 5 לחוק, מורה בין היתר:  

  1. להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום; 
  2. לאיים על הנפגע;
  3. לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת; 
  4. ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
  5. להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
  6. לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.

צו למניעת הטרדה מאיימת – מה לעשות? 

ככל ואת חש איום לשלוות חייך, לפרטיותך, לחירותך או לגופך – אל תהסס, ופנה לעורך דין כדי למנוע מצב זה. 

צו למניעת הטרדה מאיימת נועד להבטיח שמירה על שלומו ובטחונו של האדם ורכשו. הצו יכול להבטיח ככל הניתן שהאדם יפסיק  את איומיו והטרדותיו – מהרגע שבית המשפט קיבל את הצו למניעת הטרדה מאיימת  והאדם שהוצא נגדו הצו מפר את הוראותיו ראשי שוטר לעוצרו בהתאם לדין.

תוקף הצו למניעת הטרדה מאיימת:

תוקף של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים – בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה. ובנסיבות מיוחדות שיפורטו, בית המשפט ראשיי להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.   

הגשת בקשת סרק למניעת הטרדה מאיימת: 

שימו לב, ככל ויעלה בפני בית המשפט שבקשתכם לצו למניעת הטרדה מאיימת הינה בקשה סרק קנטרנית ראשי בית המשפט לפסוק נגדכם פיצוי לטובת המדינה ולטובת הצד הנפגע "בשיעור שימצא לנכון" (שימו לב) ו/או פיצוי 'נאות' לאדם שנפגע מהבקשה. 

לכן אנו ממליצים לפנות לעורך דין שמתמחה בתחומים אלה שבטרם הצו יבחן שאכן מדובר באירוע שמצריך בקשה. וזה בשים לב למסגרת דחיפות נסיבות המקרה.  

ביטול צו למניעת הטרדה מאיימת :

איך מבטלים צו למניעת הטרדה מאיימת? 

כדי להבין את הנושא לעומק, נשוב אחורה לסדר הדין הרלוונטי בדיון למניעת הטרדה מאיימת. 
כשמוגשת בקשה למניעת הטרדה מאיימת, הרי שמבקש הצו יציג את טענותיו בפני שופט, במעמד צד אחד, ראה ס' 7 א לחוק.
משניתן צו המעמד צד אחד, הרי שבית המשפט צריך לקבוע דיון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ 7 ימים, ראה ס' 7(ב) לחוק.  
בדיון במעמד הצדדים, זה דיון קריטי לבקשה, על המשיב להציג את טענותיו (הרלוונטיות) ולשכנע את היושב בדין, מדוע הוא סבור שיש לדחות את הבקשה ולהורות על ביטול הצו. 
עסקינן בהליך שמוגדר כ- 'דחוף' ומהיר, וככזה בית המשפט לא יקבע ממצאים בנוגע לשאלות חוזיות, עסקיות וכיו"ב שהם תוצר הסכסוך ולכן יש צורך לבוא לדיון זה מוכן (מבחינה ראייתית ומבחינה של הטיעון המשפטי/עובדתי) חשוב לדעת אילו עובדות רלוונטיות לדיון זה. 
לשם כך יש להתכונן היטב, ולזכור שהדברים נרשמים בפרוטוקול ולעיתים כשיש סכסוך בעצימות גבוהה הדבר יכול למשמש ראיה בהליכים שיבוא. לבסוף, ככל ובית המשפט ישתכנע בטענות המשיב הרי שהוא יורה על ביטול הצו שניתן.  

לשיחה ישירה עם עו"ד גיא חי, חייגו:

הבהרה : מטרת הכתובים באתר אינם בשום אופן לשם יעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית, והשימוש בהם באחריות בלעדית של הקורא.
הכתובים באתר מהווים תיאורים כלליים בלבד ובלתי מחייבים. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמחה בתחום.

פרטי התקשרות

שעות פעילות

נא מלאו פרטים ונציגנו יצרו עמכם קשר בהקדם