מידע לגבי הסדר טיעון – עסקת טיעון

עסקת טיעון/הסדר טיעון

לערך כ- 76% מההרשעות בישראל מושגות באמצעות הסדרי טיעון, נתון זה כשלעצמו מעיד כי שני הצדדים לעסקה יוצאים נשכרים. כדי לגבש הסדר טיעון הסנגור מגיע למשרדי התביעה ועליו להציג חולשות ראייתיות/משפטיות בתיק וטענות נוספות שיש בהן לשיטתו לרכך את כתב האישום. כדי שהסדר טיעון יטיב עם הנאשם, על הסנגור להיות בקיא ברזי המשפט ובה בעת להפעיל יכולת ניהול משא ומתן ושכנוע.

מה זה הסדר טיעון?

הסדר טיעון, הוא הסכם בין הנאשם לבין התביעה, שלפיו, הנאשם יודה בכתב האישום המקורי או לאחר שיתקנוהו במסגרת ההסדר. תיקון של כתב אישום יכול להתבטא בשינוי סעיפי העבירה(סעיפים מקלים יותר) ו/או בשינוי בעובדות כתב האישום(ריכוך העובדות) 

הסדר טיעון פתוח/סגור:

קיימים שני סוגים של הסדרי טיעון: 

1. הסדר סגור – הצדדים מגעים להסכמות לגבי העונש שיושת על הנאשם. 
2. הסדר פתוח – הצדדים מגעים להסכמה דיונית: הסכמות בנוגע לעובדות כתב האישום והעבירות שהנאשם יודה בהן. הצדדים לא מגעים לסכמה לעניין העונש ולכן, על הצדדים יהיה לטעון לעונש בפני בית המשפט, וזה יגזור את עונשו של הנאשם בהתאם לשיקולים מסוימים.

השיקולים בסדר הטיעון:

הסדר הטיעון מיטיב הן עם הנאשם והן עם התביעה שמייצגת את אינטרס הציבור – הנאשם יקבל עונש חמור פחות ממה שהיה מקבל אילו הוכחה אשמתו בניהול הליך פלילי, יחסוך לו עינוי דין והוצאות כלכליות. ומנגד ייטיב עם אינטרס הציבור, משיקולים של "צדק מהיר", יעילות המערכת המשפטית (חסכון בזמן שיפוטי) חסכון במשאבים כלכלים למדינה הכרוכים בניהול הליך פלילי, ועוד.

האם בית משפט חייב לאשר את הסדר הטיעון?

כאשר מוצג לבית המשפט הסדר טיעון, הוא לא מאשרו מניה וביה, אלא הוא בוחן אם מדובר בהודיית אמת ושהנאשם מבין על מה הוא מודה (היות והוא מודה בלי לנהל את משפטו, הדבר נועד למנוע הרשעת שווא) ובכלל זה, שהענישה שסוכמה משקפת מדיניות ענישה מסוימת והכל בהתאם לחומרת המעשים שתוארו בכתב האישום שהוצג. במילים אחרות, בתיי המשפט יכבדו את הסדר הטיעון, אלא אם ההסדר שהושג נוגד את אינטרס.

המלצות הסדר טיעון :

הליך פלילי כנגד אדם הוא הליך אשר גורם לו ולבני משפחתו לעול נפשי, לעול כלכלי ולמפחי נפש רבים. כשהמדינה מנהלת הליך פלילי כנגד אדם הדבר גורר עמו השלכות רחבות היקף על שלל הביטים בחייו האישיים והמשפחתיים. מתוך כך, נאשמים יכולים להודות בעבירה שהם לא ביצעו והכל כדי לסיים את ההליך הפלילי כנגדם. 

הווה אומר, שעל אף קשיי המערכת המשפטית, כדוגמת העלויות הכלכליות(למדינה ולנאשם), מפחי הנפש שהנאשם חובה עת מוגש נגדו כתב אישום  – אין למהר להגיע "להסדר טיעון", "הסכם טיעון", "הסדר מקל" וכל מיני ביטויים נוחים, על חשבון שאדם יודה בעבירה שלא ביצע רק כדי לסיים עם ההליך הפלילי והמועקה הנלווית.

חשוב לנו לציין, כשאדם מודה בביצוע עבירה פלילית שהוא לא ביצע, והכל כי הוא חפץ להימנע מכל הטרדות הכרוכות בניהול משפט פלילי(ויש טרדות) וכנראה שגם הוצע לו במהלך ניהול התיק בעניינו שהעונש יהיה "מקל", "נוח", "משתלם" וכיוצא באלה. למעשה, אותו אדם יורשע בדין בביצוע העבירה, על כל המשתמע מכך וההשלכות הכרוכות בדבר.