צו הרחקה לשכן | עורך דין לסכסוך שכנים מסביר

איך להוציא צו הרחקה לשכן ?

יחסים בין שכנים יכולים להיות טובים, בראים ומשתפי פעולה. מאידך גיסה ומצדו השני למתרס ניתן לחיות ביחסי שכנות מתוחים, לא נעימים, כאלה שרק רוצים להעתיק את מקום המגורים לאזור אחר, והכל כדי לא להיתקל בשכן עמו אתם חלוקים . 

הצעתנו הראשונה – נסו פנייה ישירה (ככל והנסיבות מאפשרות) לשכן שגורם לכם לאיום ו/או מטרד. ככל וניסתם לפנות לשכן והוא המשיך בהתנהגותו המטרידה ו/או המאיימת – אנו נמליץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בסכסוך שכנים ובצוו הרחקה לשכן. 

לגישתנו, בשלבים הראשוניים של המחלוקת, ניתן להביא לסיומה באופן יעיל. עורך דין לסכסוך שכנים וצווי הרחקה לשכן, ידריך את הלקוח מבחינה משפטית, הכיצד לנהוג בסכסוך השכנים, ואיך ליצור יתרון משפטי (כמו למשל אסיפת ראיות תומכות) ו/או איך לקדם מו"מ לסיום המחלוקת (ככל והדבר אפשרי) שהאפשרות השנייה לטעמינו היא התוצאה הראויה ביותר (תלוי נסיבות) הואיל והצדדים כפי הנראה, ימשיכו לגור זה לצד זה, ולא בנקל אדם יעזוב את ביתו נוכח סכסוך השכנים. 

בעניין זה ראה ברע (י-ם) 179/04‏ ‏ נס שובל נ' מרים ניסים שם נקבע:

"יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 , ומצד שני, יש להיזהר שלא להיסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה"

מתי ניתן להגיש צו הרחקה לשכן?

כאמור, לא בנקלה בתי המשפט ירחיקו אדם מקניינו ומד' אמותיו – הואיל והרחקת אדם מביתו, מגלמת פגיעה משמעותית ודרסטית בזכיותיו הבסיסיות, מעמדו וכבודו., בבחינת "אדם כזה מה הבריות חושבים עליו" מאידך גיסה, ככל ומוצגת בפני בתי המשפט תשתית ראייתית, המעידה על איום, הטרדות חזרות ונשנות, מעשי אלימות וכיו"ב, בתי המשפט יכולים גם יכולים, להרחיק את השכן מביתו, לא אחת ייצגנו בסוגיות הנ"ל ולא פשוט לבטל צווים כגון אלה לאחר שניתנו.

בקשות להרחקת שכן – מעוגנות בחקיקה האזרחית/פלילית -(במאמר זה נתמקד בחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 להלן : "החוק").

צו הרחקה לשכן – באמצעות המתווה שהוסדר בחוק למניעת הטרדה מאיימת:

נתחיל במטרת "העל" של החוק – והיא מוגדרת בסעיף 1, שם נקבע כך:  

"מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו"

השאלה הנשאלת אפוא, מהי אותה הטרדה שצריך להוכיח בפני בית המשפט, בבואנו להוציא צו הרחקה לשכן. 

הפסיקה פירשה מונח זה באופן הבא, מבלי לקבוע רשימה סגורה וממצה של אירועים, מכאן אנו למדים שהכול תלוי נסיבות המקרה : 

"הטרדה כוללת, לצורך ענייננו, כל פנייה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי לטרדו ממנוחתו או מעיסוק באותם עניינים שהוא בוחר לו מרצונו. הדבר כולל, בין היתר, פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו, צלצולי סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם, עריכת משמרות, פניות אליו כדי שישוב ויבחן טענותיו והאשמותיו, בייחוד בלוויית איום מוסווה ששמו או משרתו ייפגעו, לרבות הזמנתו למקום שלא ביוזמתו בקשר לעדותו ודברים כיוצא באלה, שיש בהם כדי להעסיק אדם בעניינים, שאינם אלא, כלשון העם, בלבול מוח גרידא" ע"פ 526/90 עו"ד שרגא בלזר נ' מדינת ישראל.

ובמלים אחרות, הפסיקה מפרשת התנהגויות חוזרות ונשנות, הצקות, פניות טלפוניות מעמיסות, צלצולי סרק בטלפון ו/או בדלת הבית, וכיו"ב  כהטרדה מאיימת, בנוסף ראו את הצעת החוק למניעת הטרדה מאיימת אשר מגלמת את הראות החוק.

איך מתנהל ההליך של צו הרחקה לשכן? 

מבקש הצו יוגדר כ – 'מבקש' והאדם שמבוקש נגדו הצו יוגדר כ – 'משיב'. על המבקש להגיש בקשה מסודרת ומנומקת, שמגובה בראיות לדבר ההטרדה לה הוא טוען. על פי רב, הדיון בבקשה ידון עוד באותו יום הגשת הבקשה. דיון זה(הדיון הראשון בבקשה) יתנהל על פי רב, במעמד צד אחד(במעמד מבקש הצו) ועל בית משפט להשתכנע לכאורה שהבקשה מגלה הטרדה מאיימת – שאם לא כן, בית משפט ידחה את הבקשה על הסף. ככול ויש די ראיות בית המשפט בית המשפט יקבל את הבקשה לצו במעמד צד אחד. משניתן הצו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

המקור הנורמטיבי סעיף 7 לחוק:

"(א) בית משפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון. (ב) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו" 

על בית המשפט לקיים דיון בעניין הצו שניתן במעמד צד אחד , בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבע ימים. הוראה זו קריטית מאד. 

צו הרחקה לשכן – אילו סנקציות ניתן להטיל עליו במסגרת החוק

סעיף 5 לחוק, מורה בין היתר:  

1. להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום; 
2. לאיים על הנפגע;
3. לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת; 
4. ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
5. להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
6. לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.

השכן מטריד אותך – ניתן להוציא צו להרחקת השכן: 

הוצאת צו לשכן כאמור לא תינתן בנקל, עם זאת, אם אתה חש איום לשלוות חייך, לפרטיותך, לחירותך , לגופך ורכושך – אל תהסס, ופנה לעורך דין שמתמחה בצו להרחקת שכן, כדי למנוע את האיום והמטרד (יש סיטואציות שאין מנוס מתלונה במשטרה) אך פנייה למשטרה לא מעלה ומרידה לעניין הגשת הצו וניתן לנהל במקביל את ההליכים, ולעיתים זה נחוץ. 

בהצעת החוק למניעת הטרדה מאיימת נאמר – שהצו נועד להבטיח שמירה על שלומו ובטחונו של האדם ורכשו. הצו יכול להבטיח ככל הניתן שהאדם יפסיק  את איומיו והטרדותיו

הרחקת שכן – הוצאת צו הרחקה לשכן לכמה זמן? 

תוקף צו למניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים – בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה. ובנסיבות מיוחדות שיפורטו, בית המשפט ראשיי להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.  

ככל ונתקלתם בסכסוך שכנים ואינכם יודעים מה לעשות – פנו למשרדינו לשיחת ייעוץ, במסגרתה נבחן את הסוגיה, נייעץ משפטית ונפעל בהתאם.