שו"ת – עו"ד תביעת לשון הרע ודיבה – עונה על שאלות

חוק איסור לשון הרע בס' 1 – מגדיר רשימה רחבה ולא ממצא של התנהגויות ומעשים הקשורים בפרסום דיבה. שאם יש פרסום (להלן נדון מהו פרסום)  להשפיל אדם, לבזות אותו לעשות אותו למטרת שנאה ובוז, לפגוע במשלך ידו ועוד, למשל להגדיר אדם באופן שקרי ו/או בביטויים שמייחסים לנפגע תכונות שליליות המטילות בו בדופי. אלה יוגדרו כלשון הרע. כתבות לא מדויקות אף יכולות להוות לשון הרע. למעשה מדובר בבחינה אובייקטיבית ולא סובייקטיבית לא בוחנים את תחושת הנפגע מהפרסום אלא  "איך האדם הסביר" היה מתייחס לפרסום. 

חוק איסור לשון הרע בסעיף 2 – מגדיר מה ייחשב כפרסום של לשון הרע, שכן לא כל אמרה מעליבה תכנס להגדרה זו, גם סעיף זה מונה רשימה רחבה : כך שפרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, גם ציור, פיסול דמות, קריקטורה, תנועה מעליבה, צליל משפיל תנועת יד בשילוב של מילה, וכל אמצעי אחר. כמו שאנו רואים כמעט הכול יכול להיכנס להגדרה זו. לא מספיק שהמסר יהיה משמיץ ועל הפרסום להגיע לכל הפחות, לאדם אחד, פרט לנפגע. דהיינו, אם אדם אומר לחברו בשיחה אישית, מילים קשות שעולות כדי לשון הרע (ואף אחד לא נחשף לכך פרט לנפגע) ולא ניתן להוכיח ששמעו את הדברים, הרי שאין עילת תביעה למרות שמדובר במילים שעולות כדי לשון הרע. שימו לב, לשון הרע בכתב תגבש עילת תביעה, אם יוכח כי הפרסום היה עלול להגיע לאדם אחר. 

 לגישתנו על תובע בתביעת לשון הרע, קיים נטל משמעותי להוכיח תביעתו. ראשית נוכח ריבוי התביעות המוגשות לבתי המשפט, לכן עליו להגיש תביעה מבוססת ראייתית ועובדתית ולא לטעון שכל מילה היא לשון הרע למרות שהיא צורבת לו לנפגע. לפי הפסיקה לא תחושתו היא המכרעת כאמור אלא של "האדם הסביר" מדובר בבחינה אובייקטיבית. תיעוד הפרסום המכפיש והצגתו כראייה בבית המשפט תועיל בניהול פרשת התביעה, ניתן גם להסתמך על עדים שנחשפו ללשון הרע, אך עדים 'חולפים', משתנים, קצב החיים ואורך הדיון האזרחי יכול להשפיע על עדותם, לעיתים הם שוכחים, וקשה לבסס עליהם עילת תביעה. אך הדבר אפשרי, תלוי נסיבות הפרסום.

גם אם מדובר בביטוי מכפיש, יכול להיות שהוא  'מותר' וחוסה תחת אחת ההגנות  שבחוק איסור לשון הרע.  לדוגמא אם הכפישו אותך בהליך משפטי, במהלך חקירה ראשית/נגדית ו/או בכתבי הטענות, אמרו עליך שאתה למשל "עבריין…הוא ביצע עבירות פליליות" ועוד ביטויים, הרי שלמרות שמדובר בלשון הרע, באופן מובהק, פרסום זה "מותר" הואיל וקיימת הגנה בחוק, על דברים שנאמרו במסגרת הליך משפטי, הדבר כולל גם את מכתבי ההתראה המקדימים. 

תביעות לשון הרע הן מטבען אמוציונאליות, קל וחומר בענייני משפחה. מטבע הדברים בגלל שהצדדים להליך, בן משפחה מגיש תביעה נגד אחיו, אביו, אימו וכיו"ב. מדובר בתביעה 'לא נעימה' לצדדים. מצד שני, תביעות אלה מגיעות לרף  דיבה חמור, היות והפוגעים מנצלים את התא המשפחתי, והאמינות ומתירנות האופפת, כדי להכפיש ולהעליל על בן משפחתם דברים קשים מאד. נתקלנו וייצגנו, מקרים של רצח אופי מכוון. לכן אנו נמליץ להגיש תביעות במשפחה כשמדובר בפרסומים מכפישים מאד, במסת פרסומים, במסע רדיפה, שניתן להוכיח את המצבור הזה מבחינה ראייתית. מנגד, ולאור ניסיון בתיקים אלה לא נציע ללכת ולהגיש תביעה דיבה בבית משפט לענייני משפחה על מילה אחת שנאמרה בתא המשפחתי אם על מילים שנאמרו תוך עדנא דריתחא, הואיל ומעצם התא המשפחתי בית המשפט מבין שנאמרים דברים ויש מעין חופש ביטוי למרות שמדובר בשיח לא נעים ולעתים גם מכפיש, זו לא סיבה להציף את בית המשפט בתביעות רבות על כל מילה. במילים אחרות, ככל ועולה מסכת עובדתית וראייתית מוצדקת, יש לפועל ולבחון הגשת תביעה. שכן לעיתים מתדיינים מגישים תביעות דיבה במשפחה כצעד טקטי לקדם אינטרסים של תביעות אחרות (רכושיות, מזונות, משמורת ועוד).  

ככלל, מילים, טענות ואמרות שנאמרו בתוך ו/או הליך משפטי, או נכתבו בכתבי הטענות נגדך או נאמרו תוך חקירת עד, אלה לא יהוו ככלל דברי לשון הרע, היות והמחוקק ראה לנכון, להתיר פרסומים והעניק להם הגנה. ההיגיון שעומד מאחורי הנושא, שכדי להגיע לצדק וחקר האמת, צריך לשמוע את מלוא הטענות, גם אם קשות הם, ואם כל מתדיין בבית המשפט יחשוב מה הוא הולך להגיד, שמא הוא הולך להיות נתבע בתביעת לשון הרע זה  יפגום בתהליך המשפטי, וגם יגרום לריבוי תביעות. גם מכתבי התראה מוגדרים כהליך משפטי. עם זאת, כלל זה לא הופך את ההליך המשפטי לעיר מקלט להכפשות, לביזוי ושיסוי האחר.  

תביעת דיבה נגד שכן? האם אפשר לתבוע על קללות וגידופים? זו שאלה מעניינת, בגלל שהפסיקה בבתי המשפט קובעת שקללות וגידופים הינם שפת רחוב, וככאלה אינם מלמדים על לשון הרע, ויותר מעידים על אומר הדברים ולא על מושאם. עם זאת, ומדובר בתביעה המלמדת על בקללות וגידופים חוזרים, על השפלה חוזרת מאותו שכן, בתי המשפט יכולים לקבוע בהחלט שמדובר באירוע שמהווה עילה משפטית בלשון הרע. שכן ריבוי הדברים, הביטויים יכולים להתפרש בפני האדם הסביר כמשפילים בהכרח. מאידך כאשר ומוגשת תביעת לשון הרע , באירוע המלמד על חילופי דברים בין הצדדים ובאירוע חד פעמי הדבר יפחית מהתביעה.

זו שאלה שאנו נשאלים עליה רבות במסגרת שיחות הטלפון שנעשית לנו ובמסגרת שיחות הייעוץ שאנו מעניקים. ראשית, נבהיר בית משפט בוחן   אם מדובר בלשון הרע על בסיס אובייקטיבי לפי "האדם הביר", בית משפט לא בוחן איך חש הנפגע כתוצאה מהפרסום  והקללות שהופנו כלפיו, מטבע הדברים מדובר בתחושת צריבה ועוגמת נפש. אלא איך האדם הסביר "מהצד" היה מתייחס לדברים שכן לשון הרע מתגבשת אם הגיע לאדם זולת הנפגע. בפסיקה מושרשת בבתי המשפט נפסק, ולא אחת, שקללות וגידופים הינם "שפת רחוב" וככאלה לא יהוט, ככלל, עילתה לתביעת לשון הרע שכן הקללות מעידות על אומר הדברים ולא על מושאם. כאמור תלוי נסיבות. מכאן שלא נציע להגיש תביעה על קללות אקראיות, ואם הגישו נגדכם כזו, אנו נשמח לעמוד לצידם.   

התשובה היא כן. בבית משפט העליון רע"א 1239/419  נקבע ששיתוף פוסט (SHARE) בפייסבוק או ברשת חברתית, יכול להוות עילה לתביעה. שכן פעולת השיתוף גורמת להרחבת הקהל שנחשף לדברים ומכאן מי שעושה שיתוף גורם לנזק נוסף לנפגע מדברי הדיבה שיכול לתבוע אותו על כך. ראה מאמר מפורט בעניין זה שכתבנו באתר. 

עוד נקבע שלייק (LIKE) על פוסט, אינו מהווה פרסום של לשון הרע, מהטעם שפעולה זו לא מרחיבה את הפוסט לקהל נוסף, אלא מסמלת האהדה של תוכן ותו לאו.  

זו שאלה טובה. בעיקרון, אם אדם אומר לחברו בשיחה פרטית (שרק הם מאזינים לה) דברי לשון הרע "אתה נוכל…גנב…בוגד… מחבל" ועוד.  הרי שאפילו שמדובר בדברים קשים שמהווים לשון הרע מבחינת המונחים והביטויים שייחסו לאותו האדם. אך  רכיב 'הפרסום' לא מתקיים בשיחה זו ולכן אין עילת תביעה. 

מנגד אם באותה שיחה האדם מרכל על אדם אחר "פלוני נוכל..גנב…רמאי" הרי ששיחה זו תהווה עילת תביעה לפלוני, שכן רכיב הפרסום מתקיים. השוני בין השיחות הוא מושא הלשון הרע שמקיים את רכיב הפרסום, ומשכך תעמוד עילת תביעה.   

עורך דין תביעת לשון הרע והוצאת דיבה

בעידן הדיגיטלי של היום בו הפרסום נעשה במהירות ובקלות רבה, חשיבותו של השם הטוב נעשית בולטת מתמיד. שכן שמו של אדם הוא אחד הערכים החשובים וככזה יש להגן עליו לא מוגזם לומר שיש אנשים שהנכס העיקרי שברשותם זו שמם הטוב. המונחים "הוצאת דיבה" ו"לשון הרע" מתארים למעשה פגיעה בשמו של אדם, עסק, חברה, תאגיד, עמותה או כל גוף משפטי בעל זכאות לתבוע או להיות נתבע. מדובר בפגיעה אשר עשויה לגרום לנזק חמור – לא רק כלכלי אלא גם נפשי, רגשי וחברתי. במאמר זה נסקור את ההגדרות המשפטיות, האמצעים בהם מתבצעת הפצת דיבה, הדוגמאות השונות להוצאת לשון הרע, וכן נבחן את האופנים בהם ניתן להגיש תביעות ולהשיב על הפגיעה באמצעות מערכת המשפט.

מהי הוצאת דיבה ולשון הרע?

לשון הרע, או כפי שמכנים אותה לעיתים – הוצאת דיבה, היא פגיעה בשמו הטוב של האדם, העסק או הגוף המשפטי. בדין הישראלי אין הבחנה בין שני המונחים הללו – שניהם מתייחסים לאותו עיקרון משפטי. המונח כולל פרסום של מידע שעלול להוביל להשפלה, לבוז, ללעג, או להפוך את האדם למטרה לשנאה ולביקורת חריפה. כפי שמצוין, "קשה לבנות, קל להרוס" – ומסקנה זו נכונה במיוחד כאשר מדובר בשמו של אדם או גוף שעבד במשך שנים קשה להקנות לו מוניטין טוב.

אמצעי הפצת הדיבה

התפתחות טכנולוגית והופעת הרשתות החברתיות שינו את כללי המשחק בתחום זה. בעבר, היה מדובר בעיקר בפירסום דיבה באמצעים מסורתיים כמו עיתונים, פוסטרים או הודעות בעל פה – אך היום האינטרנט, הרשתות החברתיות והאפליקציות המיידיות (כגון פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, טלגרם, ווטסאפ) מאפשרים הפצה מהירה ונרחבת של תכנים דיבתיים. בנוסף, לא מדובר רק בהפצה אונליין – גם הודעות דוא"ל ומסרונים יכולים לשמש כאמצעי להפצת דיבה, וכך להעמיק את ההשפלה והנזק הנגרמים למושא הפרסום. למעשה גם שיחות אישיות בין אנשים "ריכולים" יכול להקים עילת תביעה

דוגמאות להוצאת לשון הרע

החוק מגדיר את לשון הרע באמצעות סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע אשר קובע כי מדובר בדבר שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשיו, התנהגותו או תכונותיו האישיות, או לפגוע בו בתחומי פעילותו השונים. דוגמאות לכך כוללות:

  • האשמה בביצוע עבירות פליליות, כגון מעשי שחיתות, שוחד, או עבירות אלימות ואיומים.
  • הפצת ביטויים מכפישים או גזעניים.
  • פרסום דיבה ביחסי עבודה, בין אם על ידי עובד נגד מעסיק או להפך.
  • הפצת לשון הרע באשר לאישי ציבור – פוליטיקאים, ראשי ערים, חברי מועצות מקומיות ונושאי תפקידים בעמותות או בארגונים.
  • סכסוכים משפחתיים בהם נעשה שימוש בדיבה ככלי לחץ או כלי לקידום אינטרסים נוספים, כאשר לעיתים ההאשמות נושאות אופי של "רצח אופי" מכוון.
  • לשון הרע בין שכנים בבית משותף, בין חברי הוועד לדיירים אחרים ועוד.
  • כתובות מכפישות בערוצי התקשורת – למשל גננת שהגדירו אותה כמתעללת בילדים והיא לא כזו. ועוד דוגמאות רבות למעשה תביעות לשון הרע טומנים סכסוכים אישיים ומגוונים.

חשוב לציין כי לשון הרע נבחנת בכל מקרה לגופו ויש לבחון את ההקשר, נסיבות האירוע ואופן הפרסום. לדוגמה, פרסום שנעשה בפייסבוק דרך שיתוף (Share) יכול להיחשב לפרסום המרחיב את ההיקף הקהל החשוף לדברים, ועל כן יכול להוות עילה לתביעה. מנגד, פעולה כמו לחיצה על כפתור "לייק" אינה מהווה פרסום מבחינת הרחבת הקהל ואינה מספיקה להוות עילה לתביעה.

פרסום בעל פה והפצת תלונות שווא

מעבר לפרסומים בכתב ובאינטרנט, גם פרסומים בעל פה עלולים להיחשב להוצאת דיבה, כאשר דברי ההפצה גורמים לנזק לשמו הטוב של האדם. דוגמה לכך היא הפצת "סיפור סיפורים" בעיניים של הציבור, אשר קשה לבדוק את אמיתותו אך עלולה להביא להשפלה קשה. בנוסף, ישנה אפשרות שהדיבה תתבצע באמצעות הגשת תלונות שווא לרשויות, בעיקר למשטרת ישראל, שמטרתן לפגוע בשמו הטוב של מושא התלונה ולגרום לעוגמת נפש, השפלה ואי נוחות רבה. למעשה יש אנשים שמנצלים את האפשרות להגיש תלונה במשטרה כדי לפגוע באדם ע"י תלונת שווא ומייחסים לו דברי שקר, שכן תלונת שווא היא עבירה פלילית ואם מסתמן שהוגשה בזדון ניתן יהיה להגיש גם תביעת דיבה.

תנאים להגשת תביעת דיבה

על מנת להגיש תביעת דיבה, יש לעמוד במספר תנאים משפטיים. הראשון הוא קיום פרסום – פרסום שאינו מוגבל רק לאמצעים מסורתיים אלא כולל גם הודעות דיגיטליות, פרסומים בעל פה ואמצעי הפצה אחרים. בנוסף, נדרש להוכיח כי קיים "פוטנציאל פגיעה" – כלומר, לא בהכרח הוכחת נזק ממשי, אלא די בכך שהפרסום מכיל את הסיכון להוביל לפגיעה במוניטין של האדם.

על אף שניתן להגיש תביעה גם במקרים בהם הנזק אינו ממוני, רבות מהתביעות עוסקות גם בהגדרת נזק ממשי – בין אם נזק זה נמדד כלכלית או כאובדן כבוד, כאב וסבל. כמו כן, ישנו הבדל בין פרסום המבוצע מתוך כוונה זדונית לבין פרסום שבו הכוונה הייתה לביטוי עמדה אישית. במקרים בהם מתקיימת כוונת פגיעה זדונית, סכומי הפיצוי שניתנים לתבוע יהיו גבוהים יותר.

מסלולי תביעה והגנות משפטיות

תביעות דיבה ניתנות לנהל בכמה מסלולים בהתאם לנסיבות הפרסום והיקף הפגיעה:

  • מסלול הפיצוי הסטטוטורי: שבו התובע מקבל סכום קבוע לכל פרסום, ללא הוכחת נזק ממשי. סכומים אלה מעודכנים בהתאם לשינויים במשק – לדוגמה, סכומים שהיו בעבר בגובה 50 אלף ש"ח עלו היום ליותר מ-70,000 ש"ח.
  • מסלול הפסיקתי: שבו בית המשפט שוקל את הפרמטרים השונים – היקף התפוצה, היקף הנזק והכוונה – ומפסיק סכום בהתאם לנסיבות. וכמובן שניתן לתבוע על לשון הרע תוך הוכחת נזק, למשל אם דברי הלשון הרע גרמו לספק לבטל חוזה מול מי שפרסמו עליו לשון הרע.

כמו כן, יש לזכור כי לעיתים עשוי בית המשפט להורות גם על שכר טרחה והוצאות משפט, שעלולים להגיע לעשרות אלפי שקלים, בהתאם למורכבות המקרה.

עם זאת, לצד הזכות לתבוע על הפרסום המכפיש, קיימות גם הגנות משפטיות. בין היתר, ניתן לטעון כי הפרסום הוא נכון ואינו מטעה, או כי מדובר בעניינים ציבוריים המאפשרים ביטוי חופשי – וכמובן, הגנת "תום הלב" אשר משתלמת במקרים מסוימים.

האתגרים של תביעות בתוך המשפחה והסביבה הקרובה

תחום נוסף בו נפגשות סוגיות מורכבות הוא תביעות דיבה בתוך המשפחה. במקרים אלו, כאשר בן משפחה מגיש תביעה נגד קרוב משפחה, נושא העניין נעשה רגיש ומורכב יותר. לעיתים, אף כאשר מדובר במילה אחת שנאמרה בסיטואציה משפחתית אינטימית, בית המשפט עשוי לראות בכך ביטוי של חופש ביטוי בתוך התא המשפחתי. אולם כאשר מדובר במסה של פרסומים מכפישים, מתמשכים ובעלי אופי של מסע רדיפה, יש מקום לשקול הגשת תביעה בצורה רצינית.

כפי שהובא במאמר, לכל מקרה לגופו, ויש לשקול את כל הפרמטרים – מהיקף הפרסום, מהנזק שנגרם, מהכוונה שמאחורי הפרסום ועד להיקף הקהל שנחשף אליו. רק בבחינה מעמיקה של כל הגורמים ניתן להגיע להחלטה משפטית מתאימה, אשר תביא לתיקון הנזק ותמנע פגיעות עתידיות בשמו הטוב של הנפגע.

טיפול משפטי מקצועי בנושא לשון הרע – משרד עורכי דין גיא חי ושות'

משרדנו, שהוקם במתכונת בוטיק, מתפתח ומציע ללקוחותינו מעטפת משפטית איכותית ומותאמת אישית, תוך הקפדה על מקצוענות, חדשנות ואמינות. ערכי היסוד שלנו מבוססים על שאיפה למצוינות, שקיפות והגינות בהליך המשפטי, ומטרתנו להעניק לכל לקוח יחס אישי ומקצועי המותאם לצרכיו.

אנו מציבים רף גבוה של סטנדרטים מקצועיים, ושואפים כל העת ליצירתיות והתחדשות – מתוך תחושת שליחות אמיתית למקצוע המשפטי. אנו מודעים לכך שלכל אדם המחפש שירות משפטי מדובר ברגע קריטי בחייו, ולכן אנו מחויבים לספק את הייעוץ והליווי המקצועי הטוב ביותר.

אם אתם מחפשים עורך דין מומחה בנושא לשון הרע, הגעתם למקום הנכון. צרו איתנו קשר בטלפון 09-7935533 או בדוא"ל Guy@Hai-Law.co.il, ונשמח לעמוד לשירותכם.

לשיחה ישירה עם עו"ד גיא חי, חייגו:

הבהרה : מטרת הכתובים באתר אינם בשום אופן לשם יעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית, והשימוש בהם באחריות בלעדית של הקורא.
הכתובים באתר מהווים תיאורים כלליים בלבד ובלתי מחייבים. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמחה בתחום.

לקביעת ייעוץ התקשרו

או השאירו פרטים

פרטי התקשרות

שעות פעילות

נא מלאו פרטים ונציגנו יצרו עמכם קשר בהקדם