תביעות השתקה – כשההליך המשפטי הופך לכלי הפחדה
תארו לכם את הסיטואציה הבאה :
אדם מביע דעה לגיטימית ונחוצה. אולי בפוסט בפייסבוק, אולי בתחקיר עיתונאי, אולי בשיחה פתוחה בקהילה. ואז – בום. תביעה. מסמך עבה, חתום, מלא מונחים משפטיים, נוחת עליו כמו פטיש. לא כי פגע באמת. לא כי שיקר. אלא כי מישהו חזק, עשיר או מקושר החליט להשתיק ולהרתיע אותו מסיבות זרות – זוהי תביעת השתקה – נשק משפטי בתחפושת של צדק. היא לא נועדה לנצח – היא נועדה להתיש. להפחיד. ולגרום לנו לחשוב פעמיים לפני שנרים קול.
הסבר משפטי של התופעה :
תביעת השתקה, המכונה גם SLAPP – Strategic Lawsuit Against Public Participation – היא תביעה שמוגשת לכאורה ממניע משפטי לגיטימי, אך בפועל מטרתה שונה בתכלית: השתקת ביקורת, הפחדה, או יצירת הרתעה כלפי מי שמביע עמדה פומבית בעניינים ציבוריים.
ברוב המקרים מדובר בתביעות לשון הרע, אך תביעות השתקה יכולות להתלבש גם בלבוש משפטי אחר – תביעות בגין פגיעה בפרטיות, הפרת זכויות יוצרים, עילות נזיקיות כלליות ואף תובענות ייצוגיות – הכל לפי הצורך "למסך" את המניע האמיתי.
מטרת תביעת ההשתקה, כשמה כן היא – לגרום לנתבע לוותר על עמדתו או להימנע מהבעת ביקורת, לא בגלל נכונות הטענות אלא בשל ההכבדה הכרוכה בניהול הליך משפטי: הוצאות על ייצוג משפטי, זמן יקר, לחצים נפשיים, והסיכון שבתוצאה משפטית שלילית.
בשל כך, בתי המשפט נוקטים עמדה נחרצת כלפי תביעות כאלה – ולעיתים אף מחייבים את התובעים בהוצאות משמעותיות, כאמצעי הרתעה וחינוך משפטי נגד שימוש לרעה בהליכי משפט.
חשוב לזהות תביעת השתקה בשלב מוקדם – ולהשתמש בכלים המשפטיים הקיימים כדי לבקש סילוק שלה על הסף, תוך הצגת מכלול הנסיבות שמלמדות על המניע הפסול שמאחוריה.
אילו נתונים מאפיינים תביעת השתקה?
-
פערי כוחות משמעותיים – בין התובע לנתבע, למשל כאשר תאגיד, פוליטיקאי או אדם אמיד תובע אזרח פרטי, עיתונאי או פעיל חברתי.
-
נזק כלכלי ורגשי – עצם ניהול ההליך גורם לנתבע הוצאות כבדות, חרדה, ופגיעה חופשית בחירות הביטוי שלו. וכן הכנסתו להליך משפטי בעל כורחו על דבר לגיטימי ואף חוקי שעשה. וכת הוא צריך לשכור שירותי עו"ד ולהפוך כל אבן כדי להוכיח את מופרכות התביעה נגדו.
-
כוונה מוצהרת או משתמעת להשתקה – התביעה מוגשת לא כדי לזכות בפסק דין אלא כדי ליצור אפקט מצנן (chilling effect), שירתיע אחרים מלמתוח ביקורת.
- עילת תביעה חסרת יסוד או גבולית – כשבוחנים את התיק מבינים שאין כלל ראיות או בכלל שהאירוע כשלעצמו לא מעלה עילת תביעה ולו בסיסית. לשם בחינה זו נדרש עו"ד מיומן.
- תביעה על סכום פורז ולא הגיוני בהתחשב בפסיקה והשכל הישר – כלי שנועד להלך אימים על הנתבע באמצעות הפחדתם לחבות בעתיד פיצויים 'אסטרונומיים', שבהם לא יוכלו לעמוד. עד לקריסתם ממש.
- תביעה סלקטיבית ובררנית – במצבים שבהם עולה שניצבים לפני התובע כמה נתבעים פוטנציאליים שהוא יכל לתבוע והוא העדיף מטעמים מסוימים מישהו ספציפי.
- התנהלות כללית של התובע – כמו מכתב התראה ללא בסיס והתנהלות כללית שמלמדת על הפחדה שמכוונים דווקא להשתקת הנתבע, להבדיל מניסיון לקבל פיצוי על נזקים מוחשיים.
- מדובר ברשימה לא ממצא וגורה אך עו"ד מיומן יידע להציג כי מדובר בתביעת השתקה תוך חתירה ברורה להשתת הוצאות "בשיעור חריג וייחודי" על תובע כזה. וכך נקבע בפסיקה : "דרך לעשות כן, לשיטתי, היא בחיוב התובע בהוצאות משפט גבוהות, המקיימות קורלציה חזקה עם הסכום שנתבע, ועשויות אף להגיע עד אליו. מדובר, אמנם, בהוצאות בשיעור חריג וייחודי".
כיצד מתמודדים עם תביעת השתקה?
בתי המשפט בישראל הכירו בצורך לבלום תביעות השתקה, ובשנים האחרונות החלו לסנן תביעות מסוג זה כבר בשלבים מוקדמים. בין היתר, ניתן לפנות בבקשה למחיקה על הסף או סילוק התביעה מטעמים של חוסר תום לב. בנוסף, קיימת מגמה לחייב תובעים בהוצאות משמעותיות כאשר נקבע שמדובר בתביעת השתקה.
עמדת הפסיקה
בתי המשפט הדגישו כי חופש הביטוי הוא זכות יסוד, במיוחד כשמדובר בדיון ציבורי בנושאים מהותיים. כאשר ברור שמטרת התביעה היא לא מימוש זכות אלא השתקת ביקורת לגיטימית, ייטה בית המשפט להתערב. כך למשל, בתיקים שבהם עיתונאים, בלוגרים או אזרחים שפעלו מתוך עניין ציבורי נתבעו ללא בסיס משפטי איתן – נדחו התביעות ונפסקו הוצאות משמעותיות.
לאחרונה אף ניתן פסק דין מעניין בסוגיית "תביעות התשקה" ראה רעא 1954/24 נתנאל וקנין נ' קיבוץ ניר דוד – אגודה שיתופית :
"ההליך דנן מעורר סוגיה נכבדה, באשר לסוג התביעות המכונה "תביעות השתקה" – נושא שטרם נדון בהרחבה בפסיקת בית המשפט העליון. תופעת תביעות ההשתקה (SLAPP) הינה תופעה מוכרת וותיקה בעולמן של תביעות לשון הרע. מדובר על דפוס פעולה שבמסגרתו גורמים בעלי כוח וממון עושים שימוש בתביעות משפטיות, לשם השתקת שיח ציבורי וביקורת המופנים כלפיהם; עצם החשיפה להליכים המשפטיים – שיהיו, במרבית המקרים, הליכי לשון הרע – יש בה כדי להשית מחירים כבדים על נתבעים, ועל כן גם כדי לייצר "אפקט מצנן", ולהרתיע את הרבים מנטילת חלק בשיח הציבורי ומהשמעת ביקורות על "שחקנים חזקים". לבד מן האמור, צוינה גם הפגיעה שנגרמת לציבור המתדיינים בבתי המשפט, עקב הפניית משאבים שיפוטיים למי שאינם ראויים להם. ניתן להצביע על כמה וכמה מאפיינים ש"נשתבחו" בהם תביעות ההשתקה, כאשר אין מדובר ברשימת תנאים מצטברים, וכאשר מטבע הדברים, ככל שימצא כי תביעה פלונית "נגועה" ביותר מאפיינים מן המנויים להלן, תגבר הנטיה לסווגה כתביעת השתקה, ולהפך. אלו הם: פערי כוחות בין בעלי הדין; עילת תביעה חסרת יסוד או גבולית; תביעת פיצוי מופרז ונטול בסיס; ברירת נתבעים בעייתית ונטולת הצדקה; תביעה המוגשת בגין אמירות שהושמעו במסגרת ויכוח ושיח בנושא אשר עשוי לעורר עניין ציבורי; ומכלול התנהלות התובע"
כשעולה שמדובר בתביעת השתקה לבית המשפט יש סמכות טבועה להורות על סילוק התביעה לרבות בתביעות השתקה וכך נפסק "בישראל מחוקק המשנה עיגן, בתקנות 5-3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 בשפה ברורה, "נוגדן" רב-עוצמה, המכוון למהלכים דיוניים מן הסוג שאליו משתייכות תביעות ההשתקה – האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. בהקשר זה, מדובר בפעולות שתכליתן לעשות שימוש בהליך המשפטי לשם השגת מטרות לא ראויות שהן זרות להליך. ודוק: אף אם אין זה מבחן הממצה את כלל האפשרויות לעשיית שימוש לרעה בהליך משפטי, דומה כי הוא מתאים כ"כפפה ליד" לסוגיה דנן – תביעות השתקה".
סיכום תביעת התשקה :
תביעות השתקה הן איום ממשי על חופש הביטוי והדמוקרטיה והן כשלעמן נטל כבד על המערכת המשפטית ועל כלל הציבור. דווקא בשל כך, חשוב לא להירתע – ולפעול בצורה נכונה, חזקה ונחושה. מלחמה משפטית וציבורית, כאשר מתמודדים עם תביעה כזו. ייעוץ משפטי מוקדם יכול לעשות את ההבדל בין תחושת פחד ליכולת להפוך את הקערה על פיה ולהראות שהתובע עשה שימוש לרעה בהליך המשפטי כדי להשיג מטרות זרות.
גיא חי – עורך דין המתמחה בלשון הרע והוצאת דיבה
משרד עורך דין לענייני לשון הרע גיא חי מתמחה בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע ודיבה, וכן בסכסוכי משפט משיקים. הגישו נגדכם תביעת השתקה? פנו אלינו.
תביעות לשון הרע והוצאת דיבה הפכו לנפוצות בבתי המשפט בעידן הנוכחי, ומהוות חלק משמעותי מהתביעות הכספיות אשר מוגשות לבתי המשפט. בתי המשפט מודעים לתופעה זו וכאשר מדובר בתביעות המוגשות לצורכי השתקה, הם נוהגים להטיל הוצאות משמעותיות על התובע לצורך הרתעה ואף חינוך. ומאידך אם מדובר בתביעה מבוססת המפרסם עשוי למצוא את עצמו משלם סכומי פיצוי לא מבוטלים. זקוקים לעו"ד לשון הרע? יש לכם שאלה בנושא הגשת תביעת לשון הרע? צרו איתנו קשר בטלפון 09-7935533 או בדוא"ל Guy@Hai-Law.co.il ונשמח לשתף פעולה.
