עורך דין לענייני שכנים – התמודדות עם שכן או שכנה מטרידה – ומרעישה:
סכסוכי שכנים ומחלוקות בין שכנים הם תופעה נפוצה, לעיתים גורמת לאמוציות חזקות סביב מגוון נושאים שונים ומגוונים.
לפיכך, חשוב לטפל בסכסוך באופן מקצועי ומהיר, מבלי להותיר אותו פתוח. מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בסכסוכי שכנים כבר בשלבים הראשונים של סכסוך השכנים, ולא להמתין עד שהבעיה תהפוך למצב קשה ובלתי הפיך. לדעתנו בשלב מוקדם של המחלוקת, ניתן למנוע הידרדרות ולהביא לסיומה בהצלחה על ידי ניתוח המצב והצעת פתרונות משפטיים מתאימים. עורך דין המתמחה בסכסוכים אלו יעניק ייעוץ מקצועי בנוגע לדרכי פעולה נכונות, יצירת יתרון משפטי והכוונה למו"מ יעיל להשלמת פתרון המחלוקת.
מוזמנים לקרוא מאמר נוסף באתרינו – בעניין סכסוכי שכנים.
מוזמנים לצפות בערוץ הפודקאסט. שעו"ד גיא חי מוזמן מעת לעת בנושאים משפטיים מגוונים.
אז איך מתמודדים עם שכנה מטרידה? רשמנו מאמרים מגוונים באתר, במאמר זה ננסה להתמקד.
איך מתמודדים עם שכן מטריד ועם שכנה מרעישה?
בטרם נבאר את המחלוקות המשפטיות המגיעות לעיתים תכופות לבתי המשפט בנוגע לסכסוכי שכנים, נרחיב בקצרה על הגדרת "מערכת השכנות", שמעצם טיבה היא מערכת מורכבת, הכוללת סכסוכים רבים ומגוונים. לעיתים, סכסוכי שכנים אלה אף עשויים להוביל להליכים פליליים.
נקודת המוצא של סכסוך שכנים היא הקרבה הפיזית בין השכנים. היות ולכל שכן (אדם או משפחה) יש אורחות חיים שונים, לעיתים בעלי פערים משמעותיים. פערים אלה, במקרים מסוימים, עשויים להוליד סכסוכים ארוכים ומורכבים בין השכנים.
למשל אנו נתקלים בלא מעט פניות וסוגיות המצריכות:
- עורך דין בעקבות מטרדי רעש.
- עורך דין למחלוקות בגין מטרדים מסוימים וזוהמה בשטח המשותף.
- עורך דין בעקבות שכן מטריד וסכסוכי שכנים שמתגלעים.
- עורך דין לענייני נזקי רטיבות.
- עורך דין בעניין הסגת גבול.
- עורך ללשון הרע בין שכנים ועוד.
התמודדות עם שכן מטריד? ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת
מטרת החוק למניעת הטרדה מאיימת:
מטרת החוק מוגדרת בסעיף 1, המורה בזו הלשון: "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו"ב- ע"פ 526/90 עו"ד שרגא בלזר נ' מדינת ישראל – בית המשפט דן בין היתר, בפירוש למונח 'הטרדה' מבלי לקבוע רשימה סגורה וממצה: "הטרדה כוללת, לצורך ענייננו, כל פנייה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי לטרדו ממנוחתו או מעיסוק באותם עניינים שהוא בוחר לו מרצונו. הדבר כולל, בין היתר, פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו, צלצולי סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם, עריכת משמרות, פניות אליו כדי שישוב ויבחן טענותיו והאשמותיו, בייחוד בלוויית איום מוסווה ששמו או משרתו ייפגעו, לרבות הזמנתו למקום שלא ביוזמתו בקשר לעדותו ודברים כיוצא באלה, שיש בהם כדי להעסיק אדם בעניינים, שאינם אלא, כלשון העם, בלבול מוח גרידא"
איך מתנהל ההליך של צו למניעת הטרדה מאיימת בסכסוכי שכנים?
בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, האדם המבקש את הצו יוגדר כ-"מבקש", והאדם שמבוקש נגדו הצו יוגדר כ-"משיב". המבקש נדרש להגיש בקשה מסודרת ומנומקת, אשר מגובה בראיות להטרדה אותה הוא טוען. בדרך כלל, הדיון בבקשה יתקיים ביום הגשתה. הדיון הראשון, אשר יתקיים במעמד צד אחד(במעמד מבקש הצו) ועל בית משפט להשתכנע שהבקשה מגלה הטרדה מאיימת – שאם לא כן, בית משפט ידחה את הבקשה על הסף. אם ויש די ראיות בית המשפט יקבל את הבקשה לצו במעמד צד אחד.
משניתן הצו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
צו למניעת הטרדה מאיימת – מה לעשות?
אם אתה חש איום על שלוותך, פרטיותך, חירותך או גופך – אל תהסס לפנות לעורך דין במטרה למנוע מצב זה. צו למניעת הטרדה מאיימת נועד להבטיח את שמירת שלומו, רכושו וביטחונו של האדם ולקבוע אמצעים להפסיק את ההטרדות והאיומים ושמירה עליהם. ברגע שתקבל את הצו, הוא יחייב את האדם המטריד להפסיק את ההתנהגות המאיימת. אם המשיב מפר את הוראות הצו, משטרת ישראל תהא רשאית לעוצרו ולעכבו בהתאם להוראות הדין.
תוקף הצו למניעת הטרדה מאיימת:
תוקף של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים – בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה. ובנסיבות מיוחדות שיפורטו, בית המשפט ראשיי להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.
איך מבטלים צו למניעת הטרדה מאיימת – הוצא נגדך צו הטרדה והרחקה ?
לגבי האדם נגדו הוצא צו למניעת הטרדה מאיימת, חשוב לדעת כי הוא יכול להציג את טענותיו בפני בית המשפט בדיון. על המשיב להגיע מוכן לדיון, עם ראיות והוכחות אשר תומכות בגרסתו. בנוסף, מומלץ כי יהיה מיוצג ע"י עו"ד מומחה בדיון, שכן בדיונים כאלה פעמים רבות הם אומוציונליים ויש להגיע מקצועי ולא נחפז. בדרך כלל, הדיון ממוקד מאוד, ויש צורך בהכנה מוקדמת לקראת דיון חקירות – הן מצד הצד שטוען להטרדה (מבקש הצו) והן מצד בית המשפט שיכול לשאול שאלות ישירות על מנת להבין את המקרה בצורה מלאה. כדי לפסוק.
