בעידן המשפטי של היום, סוגיית תלונות השווא במשטרה הפכה לאחת מהבעיות המרכזיות והרגישות ביותר, במיוחד בתחומים כגון סכסוכים עסקיים, סכסוכים משפחתיים ואף במקרים בהם אדם מנסה בכוונה לסבך ולהפליל אחר למטרות נקמניות או להשגת יתרון משפטי.
כאשר מדובר בתלונה המיוחסת לאדם או תאגיד ומאשימה אותו בביצוע עבירה פלילית, נפתחת האפשרות להגיש תביעת לשון הרע – וזאת מכיוון ששני תנאים בסיסיים לעילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתקיימים – מדובר בפרסום פוגעני ומכפיש בפני אדם אחר והפגיעה בשם הטוב של הנפגע.
הזכות להגיש תלונה והסכנה שבגינה
ראשית, חשוב להדגיש כי לכל אדם יש את זכותו להגיש תלונה למשטרה – וזאת במסגרת החוק. אין מנגנון שבאמצעותו ניתן לחסום את נתיב ההגשה של תלונה, וזאת מתוך ראייה שווה לכל נפש לקבל את ההגנה המשפטית המגיעה לו . עם זאת, על הצדדים להיות מודעים לכך שאם מתברר כי מדובר בתלונה שווא שבה המתלונן פעל במתכוון על מנת לסבך ולהפליל אדם, ושהוא הגיש תלונה מטעמי זדון, קיימת האפשרות להגיש תביעה בגין לשון הרע והוצאת דיבה. בכך, על מי שמגיש תלונת שווא לדעת כי מצד אחד לא ניתן לחסום את הגשת התלונה, ומצד שני אם יוכח כי מדובר בתלונה שווא, ניתן לתבוע את המתלונן על נזק לשמו הטוב. שכן האדם שהוגש נגדו תלונת שווא יהיה חשוף לחמורי החקירה לכשהתיק ייסגר.
המאפיינים של תלונות שווא
בתלונת שווא מדובר לרוב על הגשת תלונה אשר מטרתה לטרטר ולסבך את הנפגע, ולא להעלות חשדות מבוססים לביצוע עבירה פלילית. תופעה זו נפוצה במיוחד בהליכי גירושין כאשר אחד הצדדים שואף להשיג יתרונות משפטיים כגון משמורת על הילד או להרחיק את ההורה מהילד. במקרים רבים, הגשת תלונה כזו משמשת ככלי לחץ והפחדה – כאשר אדם אשר מוזמן למשטרה מתמודד עם לחץ נפשי כבד בעקבות חקירה באזהרה ובמצב של חוסר ודאות. בנוסף, הדבר עלול להוביל להוצאות כספיות כבדות, להשפעה שלילית על המוניטין ולפעמים גם לאפשרויות שעשויות להביא לעבירות שלא בוצעו כלל.
פסיקה רלוונטית בנוגע לתלונות שווא במשטרה
ראו, למשל, את פסק הדין בת"א (ראשון לציון) 57762-04-18 פלוני נ' אלמוני, שבו נדונה תביעת לשון הרע שהוגשה בעקבות תלונה למשטרה:
"גישתה של הפסיקה בנוגע לתחולת ההגנה על הגשת תלונות למשטרה היא מרחיבה. נפסק, כי די בכך שהמתלונן האמין בכנות כי תלונתו נכונה על מנת להעמיד את ההגנה, וזאת בלא קשר למניע שלו להגיש את התלונה. ראו, ע"א 788/79 ריימר נ' רייבר. זאת ועוד, בהתאם לסעיף 16(א) לחוק איסור לשון הרע, כאשר הפרסום מתמצה בהגשת תלונה למשטרה הרי שבדרך כלל תקום חזקה שהתלונה הוגשה בתום לב, ונטל ההוכחה לכך שלא התקיים יסוד תום הלב הוא על התובע…. אולם, תוצאה זו היא בלתי נמנעת נוכח ההגנה הרחבה שניתנה על ידי המחוקק למי שמגיש תלונה במשטרה, לפיה די באמונה כנה בנכונות התלונה על מנת לשלול אחריות בגין לשון הרע".
בהליך אחר נקבע "כדי לקבוע שמדובר בתלונת שווא המזכה בפיצוי יש להוכיח שהתלונה הייתה מבוססת על עובדות שקריות וביודעין… אוסיף ואציין כי קיימת חשיבות בקיום גוף נגיש להגשת תלונות, מבלי שהמתלונן יחשוש כי הוא צפוי להגשת תביעה בגין עוולה לפי חוק איסור לשון הרע. (תא (ת"א) 63519/05 פורת אמנון נ' הואן קואן פונג. יחד עם זאת יש גם לתת מענה למניעת הגשת תלונות סרק ותלונות שווא שמטרתן היא להפחיד או להתעמר בעורך הדין אשר ייצג את אותו מתלונן או ייצג את הצד שכנגד. מאוד חשוב לשמור על האיזון שיאפשר מחד הגשת תלונות, ומאידך ימנע הגשת תלונות כאמצעי לפגוע או להפחיד" (ראה ת"א 8104-02-18 נאוה מאיר נ' ניב עמיעד)
אנו למדים מפסק הדין כי הנטל להוכיח שהתלונה הוגשה ממניעים זרים (תלונת שווא) מוטל על כתפי התובע. בהתאם לפסיקה, מדובר בנטל כבד, שכן די בכך שהמתלונן האמין בכנות בנכונות התלונה כדי שתקום לו ההגנה מפני תביעת לשון הרע. עם זאת, קיימים מצבים שבהם ניתן להוכיח כי התלונה לא נבעה מאמונה כנה, אלא ממניעים פסולים, כגון באמצעות עיון בתיק החקירה, הצגת דפוס של ריבוי תלונות, או הצגת ראיות חיצוניות המעידות על תלונת שווא. כלים אלה מהווים אמצעים משמעותיים במאבק נגד הגשת תלונות שווא למשטרה.
המתח המשפטי – תלונה פלילית מול תביעה אזרחית
מבחינה משפטית, כאשר מוגשת תלונת שווא והחקירה מסתיימת בסופו של דבר בסגירת תיק מחוסר אשמה, בפני הנפגע נפתחות שתי דרכים עיקריות להתמודדות עם הנזק שנגרם לו:
- המישור הפלילי: במקרה בו יוכח כי המתלונן הגיש את התלונה במתכוון ובחוסר תום לב, קיימת האפשרות שהמשטרה תגיש כתב אישום נגד המתלונן בגין עבירות כגון מסירת עדות שקר, או הפצת ידיעה כוזבת. חשוב לציין כי בעבר, במיוחד בתלונות שווא של נשים בנושאי אלימות ואונס, הייתה קיימת הנחיה אשר סגרה פתח להעמדה לדין – אולם מאז התיקונים האחרונים בהנחיות, במידה וקיימת תשתית ראייתית מוצקה המעידה על עלילת שווא, ניתן להגיש כתב אישום במקרה בו התקיימו נסיבות חריגות כגון נתינת עדות שקרית שמטרתה להטעות. למעשה יש הליכים פלילים כנגד אנשים שהגישו תלונת שווא.
- המישור האזרחי: הנפגע יכול לתבוע את המתלונן בגין נזקים מוחשיים ונזק בלתי מוחשי כאחד. נזקים אלו כוללים בין היתר הפסד ימי עבודה, הוצאות משפטיות, עלויות טיפול רפואי, וכן נזק לשם הטוב, שהוא נזק שקשה לכמתו אך מהווה פגיעה חמורה בזכותו הבסיסית של האדם להערכה חיובית בחברה. חשוב להדגיש כי למרות שהגשת תלונה במשטרה בפני עצמה אינה מהווה באופן אוטומטי תביעה על לשון הרע – כפי שקורה למשל בפרסומים ברשתות החברתיות במקרה של תביעה על תלונת שווא במשטרה, על התובע להוכיח כי כוונת המתלונן הייתה לפגוע במוניטין ולסבך את הנפגע במזיד למעשה תובע שרוצה להגיש תביעה על תלונת שווא צריך להוכיח את הנושא לעומק ולא כל תלונת שווא תוגדר כלשון הרע. לכן אנו נמליץ הגיש תביעות אלא אך ורק לאחר שמשרדינו בחן את כל חומר הראיות בתיק, לרבות תכתובות, תיק חקירה ועוד. למשל יש מצבים שהוגשו כנגד בן אדם מספר תלונות שווא וכולם נסגרו בחוסר אשמה, במצה כזה יהיה ניתן לטעון על מגמה מסוימת.
המסגרת החוקית
על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הזכות לחירות והזכות לשם טוב נחשבות לזכויות יסוד שמוקנות לכל אדם. סעיף 5 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, למשל, מגן על הזכות לחירות אישית ואוסר על כל הגבלה או פגיעה בזכות זו. כאשר תלונה שווא מובילה למעצר או לחקירה שמגבילה את חירותו של האדם, ניתן לטעון על הפרה של זכות זו ואף לתבוע פיצויים בגין נזק פסיכולוגי ופגיעה בחירות.
כמו כן, חוק איסור לשון הרע מגדיר באופן מפורש את מהות הפגיעה בשם הטוב. כל פרסום העלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לגרום לפגיעה במעמדו החברתי, מהווה בסיס לתביעה בגין לשון הרע. במקרים בהם תלונה שווא נמסרת במתכוון ומטרתה להשפיל ולסבך את הנפגע, מתקיימים כל התנאים להגשת תביעה משפטית על לשון הרע.
כיצד ניתן להילחם בתלונת שווא?
- הוכחת העלילה: השלב הראשון במאבק בתלונת שווא הוא הוכחת כוונת המתלונן להגיש תלונה שקרית. על הנפגע להציג ראיות לכך שהתלונה הוגשה במתכוון ללא סיבה סבירה ולמטרות נקמניות או להשגת יתרון משפטי.
- תביעה בגין לשון הרע: אם ניתן להוכיח שמדובר בתלונה שווא, קיימת האפשרות להגיש תביעה בגין לשון הרע, כאשר על התובע להראות כי פורסם מידע שקרי שגרם לפגיעה במוניטין ולנזק ממשי.
- פיצוי על נזקים: מעבר לפעולה הפלילית והאזרחית, הנפגע יכול לתבוע פיצויים בגין נזקים כלכליים ונפשיים שנגרמו לו בעקבות התלונה השווא. הפיצוי נועד להחזיר את הנפגע למצבו המקורי ולהעניק לו תחושת צדק מול המערכת המשפטית.
סיכום והמלצות
התמודדות עם תלונה שווא במשטרה מהווה אתגר משפטי ומנטלי כאחד. חשוב שכל אדם הנחשף לתלונה כזו יידע כי על אף שאין מנגנון שחוסם את זכותו להגיש תלונה, יש לו גם את הזכות להגן על שמו הטוב ולפעול משפטית במידה ונפגע ממנה. התלונה, גם אם מוגשת מתוך כוונה נקמנית או להשגת יתרון משפטי, מהווה עבירה בפני עצמה כאשר היא מוכיחה חוסר תום לב והגשת מידע שקרי.
המפתח להתמודדות מוצלחת טמון בהיוועצות עם עורך דין מומחה בתחום אשר יכול לסייע בבחינת המקרה, לאסוף ראיות ולפעול הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי לטובת הפחתת הנזק והבטחת זכויות הנפגע. חשוב לזכור כי מעבר להיבטים המשפטיים, ההתמודדות עם תלונה שווא דורשת תמיכה נפשית ומודעות לחשיבות שמירה על כבודו של האדם בכל שלבי התהליך המשפטי.
אם אתם או אדם קרוב לכם מתמודדים עם תלונת שווא, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם. משרד עורכי דין המתמחה בתחום זה יספק לכם את הייעוץ והליווי הנדרשים – הן להגן על שמכם הטוב והן להבטיח קבלת פיצוי הולם עבור הנזקים שנגרמו לכם. זכרו, במידה ותוכח עלילת שווא – ניתן לתבוע ולפצות את הנזק שנגרם לכם תוך כדי שליחת מסר ברור לכך שאין לקבל תלונה שקרית או נועדה להסבך אדם במזיד.
משרד עורכי דין גיא חי ושות' – מומחים לטיפול בתלונות שווא
עבור ייעוץ משפטי מקצועי ומעמיק בתחום תלונות השווא ניתן לפנות למשרד עורכי דין גיא חי ושות' – משרד המתמחה במתן פתרונות משפטיים מותאמים אישית תוך הקפדה על מקצועיות, חדשנות והגינות בהליך המשפטי.
צרו איתנו קשר בטלפון 09-7935533 או בדוא"ל Guy@Hai-Law.co.il לקבלת סיוע מקצועי בכל הקשור לתלונות שווא לרבות תביעות לשון הרע ודיבה.
