שינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה

עו"ד שינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה – הסבר 

במאמרים מגוונים שכתבנו, הסברנו בפירוט על השלבים בהליך הפלילי. דהיינו : איך נפתח תיק חקירה (שזה ראשית ההליך) איך מתנהלת חקירה במשטרת ישראל ובכלל. איך נסגר תיק חקירה ולמה. לאן המשטרה מעבירה את התיק הפלילי לאחר סיום החקירה. מהם הליכי מעצר (מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים) ועוד.

אתם מזמנים לקרוא את המאמרים הבאים :

1. איך לבחור עורך דין פלילי. 
2. זימון לחקירה במשטרה.
3. עורך דין מחיקת רישום פלילי. 
4. עורך דין יעוץ לפני חקירה במשטרה. 
5. מה זה מעצר ימים? 
6. מה הם חומרי חקירה? 
7. ועוד מאמרים מפורטים בתחום המשפט הפלילי ובתחומי התמחות נוספים של המשרד. 

המאמרים לעיל יסייעו לכם בהבנת הסוגיות הנדונות במאמר זה והרחבת המידע בנושאים  משיקים.

בטרם קריאת המאמר ראו החלטות על בקשות שהוגשו ע"י משרדינו לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה פלילית (להגדלה לחצו על המסמך) :

חקירה פלילית נפתחת בדרך כלל לאחר שהוגשה תלונה על ביצוע עבירה,  או לאחר מידע מודעיני שנתקבל ברשות חקירה. יש מצבים בהם משטרת ישראל מחויבת לפתוח בחקירה. בסמכות משטרת ישראל לסגור תיק חקירה. על עוד אין החלטה בתיק התיק נקרה בססטוס של מב"ד (ממתין לבירור דין). 

עצה ראשונה וחשובה : לגישתנו ומתיקים שהגיעון לטיפולנו – מומלץ מאד להיעזר בעו"ד פלילי להגשת בקשות אלה. היות וישנו סיכון ואף אפשרות שהגשת בקשה תבוא לרעתכם. בכך שתיק החקירה שניסגר כבר, יפתח מחדש לאחר עיון נוסף של הרשות החוקרת בפעם הנוספת בתיק שנסגר. לא אחת נתקלנו במצבים כאלה שאכן גורמים לנזק.  

שינוי עילת סגירת תיק פלילי לחוסר אשמה: כל מה שצריך לדעת : 

כאשר תיק פלילי נסגר, סיבת הסגירה (המכונה: "עילת סגירה") משפיעה באופן משמעותי ודרמטי על המעמד המשפטי של החשוד, שמו והמוניטין שלו.

קיימות 3  עילות משפטיות לסגירת תיק פלילי. במאמר זה נתמקד בהסבר אילו עילות סגירת תיק פלילי קיימות ומה נפקותן (חוסר אשמה, העידר ראיות מספיקות, נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין פלילי).

למי שמתעניין לעומק בנושא זה יכול לעיין בהנחיית פרקליט המדינה, בנוגע לעניין זה.  

נתחיל בכך שסגירת תיק בעילה של  "חוסר אשמה" היא העילה היחידה שמובילה למחיקת הרישום הפלילי. ומותירה את שמו של החשוד נקי. דהיינו שהמשטרה חקרה את העברה ולא עלה חשד בסיסי ולכן המשטרה סוגרת את התיק בחוסר אשמה. עם זאת לדעתנו  משטרת ישראל  ו/או הפרקליטות סוגרת את רב התיקים בחוסר ראיות ו/או חוסר עניין לציבור ולאו דווקא בחוסר אשמה. זאת גם ואף, במקרים שבהם אין חשד ולו בסיסי. ולכן יש צורך לפנות לעו"ד פלילי מיומן שיודע לבחון את התיק החקירה.

מהן עילות סגירת תיק פלילי?

כאשר התביעה או המשטרה מחליטות לסגור תיק פלילי, הן קובעות את עילת הסגירה. להלן פירוט העילות המרכזיות:

1. "חוסר עניין לציבור"- נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות
   לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין. 
   תיק נסגר בעילה זו כאשר התביעה סבורה כי המשך ניהול ההליך אינו מוצדק מבחינת האינטרס הציבורי שיקולי עלות תועלת וכיו"ב. לדוגמה, מקרים בהם העבירה היא קלה או שההשפעה הציבורית של המקרה נמוכה ושאין אינטרס ציבורי אמיתי לנהל את התיק ולהגיש כתב אישום. שאחרי הכול, פרקליטות או תביעות מייצגים את "אינטרס הציבור".
2. "חוסר ראיות מספיקות" (העדר ראיות מספיקות)
   עילה זו מתייחסת למצבים בהם קיימות ראיות, אך הן אינן מספקות כדי להוכיח את אשמת החשוד ברף הנדרש בהליך הפלילי (מעבר לספק סביר). לדוגמא שיש ראיות שנעלם כסף אך לא יודעים כמה נעלם מקופת מקום העבודה ולא יודעים אם החשוד הוא זה שביצע את העבירה פרט לעדויות מפי השמועה.
3. "חוסר אשמה"
   כאשר תיק נסגר בעילה זו, משמעות הדבר היא כי לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. עילה זו מביאה למחיקת הרישום הפלילי המשמעות של סגירת תיק בעילת חוסר אשמה

סגירת תיק בעילת חוסר אשמה אינה רק עניין טכני; יש לה השלכות מעשיות ומשפטיות חשובות:

• מחיקת רישום פלילי:
  בניגוד לעילות אחרות, סגירת תיק בעילה זו מביאה למחיקת כל רישום על התיק ממאגרי המשטרה. כך נמנע מצב בו הרישום עשוי לפגוע בשמו הטוב של האדם או ביכולתו לקבל עבודה, ויזה, או רישיון מקצועי.
• שמירה על המוניטין:
  תיק שנסגר מחוסר אשמה משקף בצורה ברורה כי לא בוצעה כל עבירה על ידי החשוד, ובכך מגן על המוניטין שלו.
• השפעה על הליכים משפטיים אזרחיים – אם מתלונן מגיש תלונת שווא והתיק נסגר בחוסר אשמה פלילית נגד החשוד ולמשל דובר במספר תלונות. החשוד שנחקר והתיק נסגר בחוסר אשמה יכול לתבוע בגין לשון הרע (תלוי  מקרה) וכן תביעות נזקיות נוספות שיכולות לבוא בהמשך.

כיצד ניתן לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה?

אם תיקכם נסגר בעילה של "חוסר עניין לציבור" או "חוסר ראיות מספיקות", תוכלו לפעול לשינוי עילת הסגירה ולהמירה ל – "חוסר אשמה". להלן השלבים המרכזיים:

1. קבלת מידע על התיק "בקשה לצילום תיק חקירה" המופנית למשטרת ישראל ו/או לפרקליטות :
   תחילה, יש להגיש בקשה לעיון בתיק הפלילי שנוהל נגדכם לתחנת המשטרה שחקרה אתכם ו/או אף לפרקליטות ו/או לתביעה שסגרה את התיק. המידע בתיק יאפשר להבין את הסיבות להחלטת הסגירה ואת הראיות שהובילו לכך, וכן כך אפשר למעשה להתחקות אחר הכשלים הקיימים (וקיימים על פי רב).
2. פנייה רשמית לרשויות:
   יש להגיש בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת הסגירה. הבקשה צריכה לכלול נימוקים משפטיים ברורים המסבירים מדוע יש לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. במקרים רבים, יש להציג הוכחות חדשות או להצביע על טעויות בהחלטה המקורית.

הבקשה מוגשת בהתאם להוראות סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המסדיר את סמכויות התביעה בסגירת תיקים פליליים ואת הזכות לערור על החלטותיה.

המלצותינו לאור האמור לעיל : 

1. סיוע של עורך דין פלילי :
   מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדין הפלילי, לצורך ניסוח הבקשה והגשתה. עורך הדין יוכל לטעון בצורה מקצועית ומדויקת, ולהתמודד עם תשובות התביעה/משטרת ישראל במידת הצורך ואף נהל מו"מ מולם.
2. ערעור במידת הצורך:
   אם הבקשה לשינוי עילת הסגירה נדחית, ניתן להגיש ערעור לגורם בכיר יותר, כמו פרקליטות המדינה או היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לנסיבות המקרה.

האם יש קיים זמן קצוב להגשת בקשה לשינוי עילת סגירה לחוסר אשמה?

הרבה סבורים, שיש מניין ימים קצוב אך מדובר בטעות שמשווים בקשה זו לערער במסגרת תיק פלילי. ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת סגירת תיק גם לאחר תקופה ממושכת לאחר סגירתו. עם זאת, חשוב להבין כי ככל שהזמן עובר, עשויה להיות השפעה על הסיכויים לשינוי העילה, במיוחד אם הראיות אינן זמינות או אם מדובר במקרה ישן מאוד. שכן עדיף לעשות את הדברים בזמן ולא בשיהוי לדעתנו איך שנודע לכם על עילת סגירת התיק.